# פרק 152: מטבעות וירטואליים בעיזבון
מחבר: עו"ד ונוטריון ציון בהלול.
תרחיש להמחשה
מנוחה הותירה אחריה רכוש הכולל מחברת ובה רצף של שתים עשרה מילים (Seed Phrase), המהווה את המפתח הפרטי לארנק מטבעות וירטואליים. בנה של המנוחה, היורש על פי דין, גילה כי המטפל הסיעודי של אמו מחזיק בגישה לארנק וטוען כי המפתחות ניתנו לו במתנה עוד בחיי המנוחה. הבן טוען כי המפתח הושג תוך השפעה בלתי הוגנת ובניצול תלותה של האם, וכן כי מדובר בהסכם בדבר ירושה אסורה לפי סעיף 8 לחוק הירושה. המקרה מעלה שאלות משפטיות בדבר הגדרת המטבע הווירטואלי כנכס בעיזבון, דרכי הוכחת הבעלות בנכס דיגיטלי מוצפן, והסמכויות של מנהל העיזבון לפעול לתפיסת הנכס ומניעת הברחתו במרחב הדיגיטלי. התרחיש נועד להמחשה בלבד ואינו מתאר בעלי דין או הליך משפטי מסוים.
המעמד המשפטי של מטבעות וירטואליים בעיזבון
דיני הירושה בישראל, המבוססים על חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מגדירים את העיזבון ככלל נכסיו של המנוח שעוברים ליורשיו. על אף שהחוק נחקק בעולם של נכסים פיזיים, הפסיקה והפרקטיקה המודרנית (ראו: ) הרחיבו את הגדרת ה"נכס" כך שהיא כוללת נכסים בלתי מוחשיים ודיגיטליים ביטקוין. הייחודיות של המטבע הווירטואלי טמונה בכך שהוא אינו מנוהל על ידי גורם מרכזי ואין עליו רישום בעלות רשמי. האתגר הראייתי הופך למרכזי: בניגוד לחשבון בנק, שבו הבנק משמש כמתעד, הבלוקצ'יין אינו דורש תעודת פטירה לצורך פעולה.
כאשר מנוח מותיר אחריו מטבעות קריפטוגרפיים, האתגר המשפטי הראשון הוא הוכחת הבעלות. בניגוד לנכס מקרקעין שבו חלה חזקת הרישום, ארנק קריפטו מזוהה באמצעות כתובת ציבורית בלבד. היורשים נדרשים להוכיח כי המנוח הוא זה ששלט בארנק. טענות בדבר השפעה בלתי הוגנת לפי סעיף 30(א)לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (ראו המבחנים שנקבעו בדנ"א 1516/95 ) רלוונטיות כאשר קיים חשש לניצול תלותו של המנוח לשם קבלת המפתח הפרטי. המטבע הדיגיטלי מאפשר העברה מהירה, הרחק מעינו הבוחנת של רשם הירושה, ולכן נדרשת בחינה קפדנית של נסיבות העברת המידע הדיגיטלי.
סוגיית המפתח הפרטי מכריעה את גורל התיק. העברת המפתח יכולה להיחשב כמתנה, אולם סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע כי הסכם בדבר ירושתו של אדם או ויתור על ירושתו שנעשו בחייו – בטלים. יש לבחון אם העברת המפתח היא עסקה בירושה אסורה או שמא מדובר בעיצוב לגיטימי של הזכות הקניינית (ד"נ 39/80 ברדיגו נ' ד. ג. ב. 9 בע"מ).
ניהול עיזבון דיגיטלי וסמכויות מנהל העיזבון
מינוי מנהל עיזבון בתיקים הכוללים מטבעות קריפטוגרפיים הוא צעד חיוני לשם איתור הנכסים והגנה עליהם מפני איבוד ערך. בנכסים דיגיטליים, הסיכון לאובדן הוא מוחשי: אם המפתח הפרטי אובד, הנכס אינו ניתן לשחזור. על מנהל העיזבון לפעול להעברת המטבעות לארנק מאובטח תחת פיקוחו של בית המשפט. במסגרת הליכי התנגדות לצוואה, ניתן לבקש צו מניעה האוסר על שימוש במפתחות הפרטיים כדי למנוע הברחת נכסים.
שימוש בגרפולוגיה משפטית עשוי לסייע בקביעה האם תיעוד המפתח הפרטי נעשה מרצון חופשי או תחת לחץ. כאשר מנהל העיזבון מקבל שליטה בנכס, עליו להתמודד עם היבטי מיסוי, שכן רשות המסים רואה במטבעות קריפטוגרפיים נכס הוני. מימוש המטבעות לצורך חלוקת העיזבון עשוי לגרור אירוע מס משמעותי שיש לשקללו בטרם חלוקת היתרה ליורשים.
שיתוף בנכסים דיגיטליים עסקיים
במקריםבהם הנכסים קשורים לפעילות עסקית משותפת, יש לבחון את השלכות. חזקת השיתוף עשויה לחול גם על נכסים דיגיטליים אם הוכחו אורח חיים תקין ומאמץ משותף. אם המטבעות נרכשו מכספי עסק משפחתי, עשויה לקום טענה לשיתוף בנכס עוד טרם חלוקת העיזבון.
בית המשפט קבע כי סעיף 8(א) לחוק הירושה אינו אוסר כל הסדר שתוצאתו הכלכלית מושפעת ממות אדם, כל עוד אינו נועד לעקוף את דיני הירושה. בנסיבות של יחסי תלות, בתי המשפט נוטים להחמיר עם טענות לקבלת מתנה משמעותית בסמוך למועד הפטירה.
הגבלות על הורשות של נכסים דיגיטליים
הוראות בצוואההמבקשות להגביל את עבירות הנכס לצמיתות נתקלות במחסום משפטי. בפסיקה הובהר כי הגבלת דיספוזיציה בנכסי עיזבון "לעולם" עומדת בסתירה לסעיף 42(ד) לחוק הירושה, המגביל את מנגנון היורש אחר יורש בזמן ובדורות.
סוגיית היורש אחר יורש (ע״א10807/03 ) רלוונטית לבחינת חובת תום הלב של היורש הראשון. בצוואות הדדיות, הסתמכות הדדית מגבילה את יכולתו של השורד לגרוע מהעיזבון באופן שמסכל את זכות היורש השני, ובכך נשמר האיזון בין חופש הציווי לבין רצון המורישים המקורי.
© 2026 עו"ד ונוטריון ציון בהלול. כל הזכויות שמורות.
