נכסים בחו״ל — מחשכים

# פרק 163: ניהול וחלוקת נכסים בחו"ל: :: author_note

במהלך עשרות שנותיי כנוטריון וכעורך דין העוסק בדיני ירושה, טיפלתי בתיקים מורכבים של ניהול עיזבון בינלאומי. ניהול נכסים מעבר לים דורש הכרה של הממשק בין הדין הישראלי לדין הזר ושל כללי המשפט הבינלאומי הפרטי. פרק זה עוסק בהיבטים המשפטיים של איתור וחלוקת נכסים אלו.

מאת: עו"ד ונוטריון ציון בהלול. :: :

תרחיש להמחשה

מורישה, שהייתה תושבת ישראל וניהלה עסקים בארץ, נפטרה והותירה אחריה בן זוג מנישואין שניים וילד בוגר מנישואין ראשונים. העיזבון כלל דירת מגורים בישראל, מגרש רחב ידיים בגרמניה הרשום על שם נעוריה וחשבון בנק בשוויץ שקיומו לא היה ודאי. בין היורשים התעוררה מחלוקת בנוגע לסמכות בית המשפט בישראל להורות על חלוקת הנכסים בחו"ל ובנוגע לדין החל על המקרקעין. היורשים נחלקו בשאלה האם יש להחיל את דין מושב המורישה (הדין הישראלי) או את דין מקום הנכס (הדין הגרמני), המעניק זכויות שונות לבן הזוג. בנוסף, התעוררה סוגיית איתור המידע הפיננסי במדינה השומרת על סודיות בנקאית והצורך בהתאמת צו הירושה הישראלי לדרישות הרישום בטאבו הזר. התרחיש נועד להמחשה בלבד ואינו מתאר בעלי דין או הליך משפטי מסוים. :: :legal_note

סוגיית הסמכות הבינלאומית מוסדרת בפרק ז' לחוק הירושה. סעיף 136 קובע את סמכות בתי המשפט בישראל לדון בירושה אם מושב המוריש היה בישראל או שהותיר נכסים בארץ. סעיף 137 קובע את כלל ברירת הדין: דין מושב המוריש בעת מותו הוא הדין החל. עם זאת, כאשר מדובר בנכסי מקרקעין בחו"ל, יש להביא בחשבון את כלל ה-Lex Situs (דין מקום הנכס), העשוי לגבור במישור הפרקטי על צווי ירושה ישראליים. :: :

סמכות השיפוט והדין החל בנכסים חוצי גבולות

כאשר עיזבון כולל נכסים המצויים מחוץ למדינת ישראל, עולות שתי שאלות יסוד: שאלת סמכות השיפוט ושאלת הדין החל. חוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע בסעיף 136 כי בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל, או שהניח נכסים בישראל. סעיף 137 לחוק קובע כלל ברירת דין לפיו על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו. המשמעות היא כי גם לגבי הנכסים בחו"ל, הדין המהותי הוא הדין הישראלי, אך היישום במדינה זרה כרוך במכשולים פרוצדוראליים.

יש להבחין בין נכסי מקרקעין לנכסי מטלטלין. מדינות רבות דוגלות בשיטת ה"פיצול" (Scission), לפיה על מקרקעין יחול דין המדינה בה הם נמצאים (Lex Situs), בעוד על מטלטלין יחול דין מקום מושבו של המוריש. מצב זה יוצר מורכבות: צו ירושה ישראלי עשוי להיות מוכר לצורך קבלת כספים בבנק, אך לא לצורך רישום מקרקעין ללא הליך משפטי נוסף במדינת היעד. כפי שעולה מהלכת ת"ע 27040-06-19, בית המשפט בוחן את תקנת הירושה האירופית והשפעתה על בחירת הדין. הדיון במושבו של המוריש מחייב בחינה של זיקות אובייקטיביות וסובייקטיביות למקום המגורים בפועל ומרכז החיים, כפי שנקבע בע"א 587/85. :: :case_law

ע"א 587/85 — בית המשפט העליון

נושא: מקום מושב המוריש, דין זר והכרה בפסק חוץ.

הלכה: אזרחות זרה או רישום כתייר אינם מכריעים לבדם את שאלת מקום מושבו של המוריש. יש לבחון את מקום מגוריו בפועל ואת מרכז חייו. הכרה בפסק חוץ בענייני ירושה תיעשה לפי הדין והצדק ובהתאם לכללי ההכרה בפסקי חוץ. :: :

איתור נכסים וניהול העיזבון הבינלאומי

איתור נכסים בחו"ל דורש לעיתים סיוע של מומחי משפט מקומיים וחקירה מקיפה. הגישה למאגרי מידע במדינות זרות כפופה לחוקי פרטיות נוקשים (כמו ה-GDPR באירופה). ללא צו שיפוטי המוכר במדינת היעד, מוסדות פיננסיים יסרבו למסור מידע. הליך זה דורש הנפקת צו ירושה בישראל, תרגומו הנוטריוני, אישורו ב"אפוסטיל" והגשת בקשה להכרה בפסק חוץ במדינה הזרה.

בבנקים במדינות כגון שוויץ שומרים על סודיות בנקאית אדוקה, המחייבת הצגת הוכחה ראשונית לקיום החשבון לפני הפעלת הליכי עזרה משפטית. המורכבות גדלה בבחינת זכויות ירושה של ידועים בציבור או בני זוג מנישואין שניים. בת"ע 5440-03-21 הובהר כי לא כל מערכת יחסים מקנה זכויות ירושה, ואם הדין הזר אינו מכיר בסטטוס הירושה לפי הדין הישראלי, ייתכן שינוי בחלוקת המקרקעין. :: :case_law

ע"א 598/85 — בית המשפט העליון

נושא: סמכות בית המשפט בישראל ודין זר בירושת נכסים מחוץ לישראל.

הלכה: בית המשפט בישראל מוסמך לדון בענייני ירושה אם המוריש היה תושב ישראל בעת פטירתו. קיום סמכות בישראל אינו קובע בהכרח שהדין החל יהיה הדין הישראלי; שאלת הדין החל מוכרעת לפי כללי ברירת הדין שבחוק הירושה. :: :

היבטים פרוצדורליים ומיסוי עיזבון בינלאומי

בעוד שבישראל אין מס עיזבון, מדינות רבות (כגון ארה"ב, גרמניה וצרפת) מטילות מיסים על ירושות. יורשים עשויים ליהנות מפפורים מסוימים לפי אמנות מס, ולכן ניהול נכון מחייב בדיקת חבויות המס הזרות לפני חלוקת העיזבון. מינוי אפוטרופוס לקטין המעורב בעיזבון בינלאומי מחייב פיקוח של האפוטרופוס הכללי להבטחת זכויותיו בנכסי החו"ל.

רישום הנכסים מחייב לעיתים הנפקת "תעודת ירושה אירופית" (European Certificate of Succession) או הגשת בקשה ל-Probate במדינות המשפט המקובל. ללא התאמה לדרישות הדין המקומי (כגון ה-Grundbuch בגרמניה), הנכס יישאר רשום על שם המוריש ללא אפשרות העברה. :: :common_mistake

טעות נפוצה היא ההנחה שצו ירושה ישראלי פועל אוטומטית בחו"ל. כל מדינה ריבונית על המקרקעין שבתחומה. יורשים מגלים באיחור כי נכס בחו"ל לא עבר על שמם, מה שמוביל לקנסות או אובדן זכויות. יש לפעול לרישום מיד עם קבלת הצו בישראל. :: :

מנגנונים ליישוב סכסוכים בירושות חוצות גבולות

סכסוכי ירושה בינלאומיים מתאפיינים בעלויות גבוהות ובמורכבות ביורוקרטית. בבוררות מקצועית בפני מומחה לדין בינלאומי עשויה להוות פתרון יעיל לגישור על פערי הדינים. הבוררות מאפשרת לצדדים לגבש הסכמים הכוללים הערכות שווי גלובליות ופתרונות יצירתיים, כגון מימוש נכסים בחו"ל וחלוקת התמורה הכספית, מה שחוסך את הצורך בהליכי רישום מורכבים במדינה זרה. :: :case_law

ת"ע 27040-06-19 — בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה

נושא: צוואה ישראלית של אזרח בעל אזרחות כפולה.

הלכה: עריכת צוואה נוטריונית בישראל ביחס לנכסים בארץ עשויה להיחשב כבחירה במשתמע בדין הישראלי לפי תקנת הירושה האירופית, מה שמאפשר את קיום רצון המוריש לפי חופש ההורשה הישראלי. :: :

משפחת ברגמן: ניתוח המקרה דרך אספקלריה משפטית

במקרה של טלי (75), מנהל סניף בנק לשעבר וגמלאי שהותיר אחריו עזבון רב-לאומי, הצטלבו האינטרסים הקרים של עורכי הדין עם המציאות המורכבת של משפחה ערבית-נוצרית מהגליל. טלי, שניהל את חייו בין סניפי הבנק בישראל לבין השקעותיו במסחר בחו"ל, הותיר אחריו רכוש הכולל מגרשים רשומים בחו"ל, דירה עירונית וחשבונות בנק זרים. המחלוקת המרכזית ניצתה בין בנו מהנישואים הראשונים, רחל (45), עורך דין במקצועו, לבין ברוך (64), בן הזוג מהנישואים השניים.

רחל, בגישתו הקרה והמשפטית, טען כי מרכז חייו של טלי נותר תמיד בישראל, ולפיכך יש להחיל את הדין הישראלי על כלל הנכסים. טענה זו נשענת על היסודות שנקבעו בע"א 587/85, לפיו שאלת מקום המושב אינה מוכרעת על פי רישום פורמלי כזה או אחר, אלא על פי בחינה מהותית של זיקות החיים. רחל ביקש להוכיח כי למרות שטלי נהג לשהות תקופות ארוכות בחו"ל לצורכי העסק המשפחתי הוותיק, הרי שביתו בגליל וקצבת הזקנה שקיבל בישראל מעידים על מקום מושבו הקבוע. הדיון המשפטי התמקד בשאלה האם זיקות אלו מספיקות כדי להעניק לבית המשפט בישראל סמכות מלאה, לא רק על המקרקעין בארץ אלא גם על הנכסים הפיננסיים הנסתרים בחו"ל.

מנגד, ברוך, שהיה סוער רגשית אך שמר על קו טיעון משפטי נוקשה, ביקש להגן על מעמדו. רחל הטיל ספק בקיום זוגיות המקנה זכויות ירושה, תוך שהוא מסתמך על העקרונות שעלו בת"ע 5440-03-21. הוא טען כי הקשר בין טלי לברוך היה מושתת על נוחות ותועלת, בדומה למקרה שנדון בפסיקה נקבע כי אין די במגורים משותפים תחת קורת גג אחת כדי ליצור מעמד של ידוע בציבור לצורך סעיף 55 לחוק הירושה. רחל הדגיש כי טלי, כבנקאי לשעבר, שמר על הפרדה רכושית קפדנית, עובדה המחלישה את הטענה לשיתוף כלכלי וגמירות דעת משותפת למסגרת זוגית ירושתית.

הדין החל וסמכות הדיון בנכסי חו"ל

הקושי התעצם כאשר איתי (46), מנהל העיזבון הממונה, נדרש להכריע בשאלת הסמכות על הנכסים בחו"ל. איתי, במקצועיות מרוחקת, הבהיר לצדדים כי גם אם בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושה בהתאם לסעיף 136 לחוק, אין פירוש הדבר שהדין הישראלי יחול באופן בלעדי על המקרקעין בחו"ל. הוא הפנה את הצדדים להלכת ע"א 598/85, המבחינה בין שאלת הסמכות לשאלת הדין החל. במקרה של משפחת ברגמן, שאלת הדין החל על המגרש בחו"ל הייתה קריטית, שכן הדין הזר עשוי היה להעניק לברוך זכויות שהדין הישראלי לא היה מכיר בהן ללא הוכחה נחרצת של זוגיות.

ענת (53), עורכת הדין של המשפחה, הציגה צוואה נוטריונית שערך טלי בישראל. בדומה למקרה של ת"ע 27040-06-19, עלתה השאלה האם עצם עריכת הצוואה בפני נוטריון ישראלי והתייחסות לנכסים ספציפיים בישראל מהוות בחירה במשתמע בדין הישראלי. השופטת הילה מלר-שלו מהפסיקה עולה כי ניתן ללמוד על רצון המוריש להחיל את הדין הישראלי מכוח זיקותיו לצוואה הנוטריונית הישראלית, דבר המאפשר לעקוף מגבלות מסוימות בדין הזר, ככל שאלו אינן סותרות את תקנת הציבור.

הדינמיקה המשפחתית, שהייתה רוויה במתח בין רחל לברוך ובצל סכסוך ישן עם אחי המנוח שניהלו עמו בעבר עסק משותף, הובילה את הצדדים לגישה פרגמטית. במקום לנהל מאבקים משפטיים ממושכים בערכאות בחו"ל לאכיפת צווי ירושה ישראליים, הם פנו לפתרון שהוצע על ידי איתי וענת: מכירת הנכס המשותף בחו"ל וחלוקת התמורה הכספית בין היורשים לפי יחס מוסכם. גישה זו עקפה את הצורך ברישום מורכב בטאבו הזר (ה-Grundbuch) ומנעה את הצורך בהתדיינות יקרה על פי הדין הזר. בסופו של יום, הנאיביות של טלי, שחשב כי הבטחות בעל פה יספיקו כדי להסדיר את ענייניו, הוחלפה בפיקחון משפטי קר של יורשיו, שהבינו כי פשרה כלכלית מהירה עדיפה על צדק היסטורי יקר.

סיכום ומסקנות מעשיות

ניהול עיזבון בינלאומי דורש שילוב של מומחיות משפטית וראייה כלכלית רחבה. תכנון מוקדם, הכולל עריכת צוואות נפרדות לכל מדינה (Dual Wills) ובחירה מפורשת בדין החל, הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת סכסוכים משפטיים יקרים. :: :key_takeaways

• •סמכות השיפוט של בית המשפט בישראל אינה גוררת בהכרח את תחולת הדין הישראלי על מקרקעין בחו"ל.
• •איתור נכסים זרים כפוף לחוקי פרטיות וסודיות בנקאית מקומיים ומחייב צווים מתאימים.
• •מס עיזבון זר עשוי להפחית משמעותית את שווי הירושה ויש לתכננו מראש.
• •מומלץ לערוך צוואה נוטריונית ברורה הכוללת בחירת דין מפורשת למניעת מחלוקות בינלאומיות. :: :: :: further_reading
• •חוק הירושה, תשכ"ה-1965, פרק ז': ירושה שיש בה אלמנט זר.
• •תקנת הירושה האירופית (EU 650/2012).
• •אמנות למניעת כפל מס בין ישראל למדינות אירופה וארה"ב. :: :

© 2026 עו"ד ונוטריון ציון בהלול. כל הזכויות שמורות.

# זכויות יוצרים: © 2026 עו"ד ונוטריון ציון בהלול. כל הזכויות שמורות.