מחשכים מס בינלאומיים

# פרק 167: סמכות שיפוט וברירת דין בירושה בינלאומית

סמכות שיפוט וברירת דין בנכסים חוצי גבולות: :: סעיף 136 לחוק

הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה) קובע כי בית המשפט בישראל מוסמך לדון בענייני ירושה אם מקום מושבו של המוריש בשעת מותו היה בישראל, או אם הניח נכסים בישראל.

עם זאת, כאשר מדובר בנכסים בחו"ל, על בית המשפט להפעיל את כללי ברירת הדין הקבועים בסעיף 137 לחוק, הקובע כי על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו. החריג לכך מצוי בסעיף 138 לחוק, הקובע כי נכסים העוברים לפי דין מקומם בלבד (לרוב נכסי מקרקעין - Immovable Property), יחול עליהם אותו דין (Lex Situs). :: :

תרחיש להמחשה

מוריש שמקום מושבו הקבוע היה בישראל הלך לעולמו והותיר אחריו נכסי מקרקעין בישראל, חשבונות בנק במדינות זרות וארנק דיגיטלי המכיל מטבעות קריפטו המנוהלים בבורסה בינלאומית. היורשים על פי דין הם ילדיו, ואליהם הצטרפה בתביעה מטפלת סיעודית ששהתה במחיצתו בשנותיו האחרונות, בטענה למעמד של "ידועה בציבור". הסוגיה המשפטית מעלה מספר שאלות: ראשית, מהי סמכות השיפוט של בית המשפט בישראל ביחס לנכסים המצויים מחוץ לטריטוריה; שנית, מהו הדין החל על הנכסים הדיגיטליים — האם הם מסווגים כנכסים נדים הכפופים לדין המושב (ישראל) או כנכסים הכפופים לדין זר; ושלישית, האם קיימת זכאות למטפלת לירושה מכוח סעיף 55 לחוק הירושה בנסיבות של מגורים משותפים שנועדו לצרכי סיעוד. בנוסף, עולה שאלת החשיפה למס עיזבון במדינות זרות שבהן ממוקמים הנכסים והאם קיימת הגנה מכוח אמנות למניעת כפל מס.

התרחיש נועד להמחשה בלבד ואינו מתאר בעלי דין או הליך משפטי מסוים.

הדין הבינלאומי וירושת נכסים דיגיטליים: ניתוח משפטי

ניהול עיזבון הכולל רכיבים בינלאומיים מציב אתגרים משפטיים משמעותיים. נקודת המוצא היא סעיף 136 לחוק הירושה, המעניק לבית המשפט בישראל סמכות לדון בירושתו של אדם שמקום מושבו בשעת מותו היה בישראל. פ"ד מד(3) 473 (1990), יש להבחין בין סמכות השיפוט לבין שאלת הדין המהותי החל על הירושה.

במקרה שבו מרכז חייו של המוריש היה בישראל, מתקיים מבחן "מקום המושב" כפי שפורש ע"א 587/85 פ"ד מא(3) 227 (1987). ואולם, נכסים דיגיטליים עשויים ליצור פיצול משפטי. השאלה המרכזית היא האם חוק הירושה הישראלי חולש על נכסים וירטואליים המאוחסנים בשרתים זרים. ככלל, מטבעות קריפטו נחשבים לנכסים נדים (Movables) (השוו: חוק המיטלטלין, התשל"א-1971; וכן חוזר מס הכנסה 5/2018 של רשות המסים), ולפיכך לפי סעיף 137 לחוק, יחול עליהם דין מושבו של המוריש (ישראל). סעיף 138 לחוק, המחיל את דין מקום הימצא הנכס, מצמצם עצמו לנכסים שדין המדינה הזרה קובע במפורש כי יחול עליהם דינם המקומי בלבד.

מעמד מטפל סיעודי בנכסי העיזבון

כאשר מטפל סיעודי טוען לזכויות בירושה מכוח מעמד של "ידוע בציבור"הטענה נבחנת בקפידה על ידי בתי המשפט. כפי שנפסק ע"א 107/87 פ"ד מג(1) 431 (1989), המבחן לקיום מערכת יחסים של ידועים בציבור לפי סעיף 55 לחוק הירושה הוא מבחן כפול: חיי משפחה וניהול משק בית משותף הנובעים מקשר של חיבה ואהבה, ולא מתוך צורך פונקציונלי כגון סיעוד או נוחות מגורים. היעדר שיתוף כלכלי והפרדה רכושית ברורה מהווים אינדיקציה נגד הכרה בזכויות ירושה של מטפל.

היבטי מיסוי בינלאומי וכפל מס

נכסים המצויים במדינות זרות (כגון ארה"ב) עלולים להיות כפופים למס עיזבון פדרלי (ראו: Internal Revenue Code, 26 U. S. C. §§ 2101-2108). האמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית בדבר מניעת כפל מס (1994) עוסקת במסים על הכנסה בלבד, ואינה חלה על מס עיזבון (Estate Tax). לפיכך, בהעדר אמנה ספציפית למס עיזבון, קיימת חשיפה משמעותית לכפל מס ונדרש תכנון מס מקדים.

סעיף 137 לחוק קובעאת דין המושב כדין השליט, וזוהי הוראה מהותית קוגנטית. בדומה פ"ד לו(3) 607 (1982), קביעת "מקום המושב" היא המפתח להחלת הדין הישראלי על כלל נכסי העיזבון הנדים. ללא הוראות ספציפיות בצוואה לגבי הגישה לנכסים דיגיטליים (Digital Assets), היורשים עלולים להיתקל בקשיים מול בורסות זרות הדורשות צווי ירושה המוכרים בפורום המקומי שלהן.

הטיפול בירושה בינלאומית הכוללת נכסים מבוזרים דורש שילוב של מומחיות במשפט בינלאומי פרטי ובדיני הירושה הישראליים, תוך הכרה במורכבות של סעיפים 136-138 לחוק הירושה.

מחבר: עו"ד ונוטריון ציון בהלול

© 2026 עו"ד ונוטריון ציון בהלול. כל הזכויות שמורות.