צו קיום צוואה

# צו קיום צוואה: המדריך המשפטי המקיף מבית משרד עו"ד ונוטריון ציון בהלול

אנו במשרד עורכי דין ונוטריון ציון בהלול מבינים כי אובדן של אדם יקר הוא אחת החוויות הקשות והמורכבות ביותר בחייו של אדם. אל מול הכאב והאבל, מתעורר לעיתים קרובות הצורך להתמודד עם סוגיות משפטיות וביורוקרטיות סבוכות הקשורות לעזבונו של המנוח. במרבית המקרים שבהם המנוח הותיר אחריו צוואה, הצעד המשפטי הראשון וההכרחי כדי להוציא אל הפועל את רצונו הוא הגשת בקשה לקבלת צו קיום צוואה.

בעמוד זה, שהוכן על ידי צוות המשרד מתוך ניסיון של למעלה מ-20 שנות עשייה משפטית ענפה בדיני משפחה וירושה, אנו פורסים בפניכם סקירה מקצועית, מעמיקה ומקיפה של כלל ההיבטים המשפטיים, הפרוצדורליים והמעשיים הכרוכים בהוצאת הצו. אנו נסקור את הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965, נבחן את גישת בתי המשפט לענייני משפחה, ונציג את המורכבויות העלולות להתעורר בדרך, תוך מתן כלים להבנת התהליך.

מהו צו קיום צוואה ומדוע הוא כה חיוני?

רבים טועים לחשוב כי עצם קיומה של צוואה פיזית (המסמך עצמו) מקנה להם אוטומטית זכויות בנכסי המנוח, וכי די בהצגת המסמך בפני פקיד הבנק או רשם המקרקעין כדי להעביר את הנכסים על שמם. זוהי שגיאה נפוצה. מבחינה משפטית, לצוואה אין כל תוקף מחייב כלפי צדדים שלישיים עד אשר היא מקבלת גושפנקא רשמית מרשות מוסמכת של המדינה.

המשמעות המשפטית של הצו במערכת הדינים הישראלית

על פי סעיף 39 לחוק הירושה תשכ"ה-1965, נקבע במפורש כי "אין לתבוע זכות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם הוגשה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט והוכחה כהלכה". משמעות הדבר היא כי צוואה, תהא ברורה, תקינה וערוכה כדין ככל שתהא, נותרת בגדר מסמך נעדר כוח משפטי אופרטיבי עד למתן הצו. צו קיום צוואה הוא למעשה פסק דין הצהרתי (in rem) הפועל כלפי כולי עלמא (כל העולם). הוא אינו יוצר זכויות חדשות, אלא מצהיר כי המסמך שהוגש הוא אכן צוואתו האחרונה, התקפה והמחייבת של המנוח.

ברגע שניתן הצו, הוא מאפשר ליורשים לגשת למוסדות פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות), לרשויות המדינה (לשכת רישום המקרקעין - טאבו, משרד הרישוי, רשות המיסים) ולכל גוף אחר, ולפעול לשם רישום הזכויות בעזבון על שמם, בהתאם להוראות שנקבעו בצוואה.

ההבחנה בין צו קיום צוואה לצו ירושה

חשוב לעמוד על ההבדל המהותי שבין המסלולים המשפטיים. כאשר אדם הולך לעולמו מבלי שהותיר אחריו צוואה כלל, או במקרה שבו צוואתו נפסלה כליל על ידי בית המשפט, חלוקת העיזבון תתבצע על פי כללי הירושה על פי דין, המוסדרים בחוק הירושה. במקרה כזה, המסמך הנדרש הוא צו ירושה, אשר מצהיר על זהות היורשים החוקיים (בן/בת זוג, ילדים, הורים וכו') ועל חלקם היחסי בעיזבון. לעומת זאת, צו קיום צוואה רלוונטי אך ורק מקום בו קיימת צוואה, והוא מאשרר את הוראותיה הספציפיות, גם אם אלו סוטות לחלוטין מכללי הירושה על פי דין.

המסגרת הנורמטיבית: חוק הירושה וסמכויות הערכאות

הדין הישראלי, באמצעות חוק הירושה תשכ"ה-1965, מסדיר בקפידה את הליכי אישור הצוואה, במטרה להגן מחד גיסא על רצונו החופשי והאמיתי של המנוח, ומאידך גיסא למנוע מעשי תרמית, זיוף או ניצול.

סמכויות הרשם לענייני ירושה לעומת בית המשפט לענייני משפחה

בהתאם לסעיף 66 וסעיף 67 לחוק הירושה, הסמכות המקורית והטבעית לדון בבקשות שאינן שנויות במחלוקת מסורה לרשם לענייני ירושה (הפועל תחת משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי). הליך זה הוא לרוב מנהלי באופיו. הרשם בוחן את הבקשה, מוודא כי היא עומדת בדרישות הפורמליות, ומפרסם הודעה בעיתונות המקומית וברשומות כדי לאפשר לציבור להגיש התנגדויות.

עם זאת, סעיף 67א לחוק הירושה מונה שורה של מצבים שבהם סמכותו של הרשם פוקעת, ועליו להעביר את התיק להכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה. בין העילות המרכזיות להעברת הדיון ניתן למנות:

• •הוגשה התנגדות לצוואה.
• •המדינה (באמצעות היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו) מבקשת להצטרף להליך מכיוון שמעורב בו קטין, חסוי, או נעדר.
• •מתעורר ספק מהותי באשר לתקינות הצוואה, כגון פגמים צורניים מהותיים הדורשים הפעלת שיקול דעת שיפוטי.
• •מדובר בצוואה בעל פה (צוואת שכיב מרע).
• •הבקשה מבוססת על העתק של צוואה ולא על המקור, עקב אובדן או השמדה של מסמך המקור.

עקרון העל של כיבוד רצון המת

בתי המשפט לענייני משפחה בישראל נוהגים לבחון כל סוגיה הנוגעת לצוואות באספקלריה של "עקרון העל" בדיני הירושה: המצווה לקיים את דברי המת. עקרון זה נגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והוא משקף את האוטונומיה של הפרט להחליט מה ייעשה ברכושו לאחר פטירתו. הפסיקה הישראלית קובעת כעקרון מנחה כי יש לעשות כל מאמץ פרשני וראייתי כדי לקיים את הצוואה, ובלבד שרצונו של המנוח היה חופשי, מודע ונטול פגמים. משרדנו מקפיד לפעול לאור עקרון זה, ולספק הגנה משפטית איתנה ליורשים המבקשים לקיים את רצון יקירם.

התהליך המעשי להוצאת צו קיום צוואה

הליך בקשת הצו אינו מסתכם רק במילוי טופס. זהו תהליך הדורש דיוק, הבנה משפטית ויסודיות. טעות הקטנה ביותר בפרטי היורשים, המנוח או ניסוח הבקשה עלולה להוביל לעיכובים של חודשים ארוכים.

הכנת הבקשה ואיסוף המסמכים הנדרשים

כדי להתניע את ההליך, יש להגיש בקשה מסודרת ומגובה בתצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין. המסמכים המרכזיים הנדרשים כוללים:

1. 1.תעודת פטירה מקורית או נאמן למקור.
2. 2.הצוואה המקורית של המנוח. במקרים בהם הצוואה המקורית אבדה, יש להגיש במקביל בקשה נפרדת ומנומקת לאישור הוכחת צוואה באמצעות העתק, כקבוע בתקנות.
3. 3.הודעות לכלל היורשים המופיעים בצוואה על כך שהוגשה בקשה. יש לצרף אישורי מסירה רשמיים בדואר רשום או תצהירי ויתור.
4. 4.קבלות על תשלום האגרות הממשלתיות (אגרת פתיחת תיק ואגרת פרסום בעיתון).

איתור צוואות קודמות ומאגר הרשם

טרם הגשת הבקשה, משרדנו עורך בדיקה יסודית מול מרשם הצוואות הארצי שמנהל הרשם לענייני ירושה, על מנת לבדוק האם המנוח הפקיד בעבר צוואות נוספות. איתור צוואה מאוחרת יותר עשוי לבטל את תוקפה של הצוואה הנוכחית המוחזקת בידי היורשים. בדיקה מקדמית זו חוסכת זמן יקר ועוגמת נפש.

הגשת הבקשה והטיפול מול הרשויות

כיום, ניתן ואף מומלץ להגיש את הבקשה באופן מקוון. משרדנו, המחובר למערכות ההגשה הישירות של משרד המשפטים, מגיש את הבקשות באופן דיגיטלי, מה שמקצר משמעותית את זמני ההמתנה. לאחר ההגשה, הרשם בוחן את הבקשה ומפרסם הודעה פומבית. ניתנת שהות של 14 ימים לפחות (ולעיתים יותר) לכל אדם הרואה עצמו נפגע להגיש התנגדות. אם לא הוגשו התנגדויות ולא נמצאו פגמים, הרשם יפיק צו קיום צוואה דיגיטלי חתום אלקטרונית.

פגמים בצוואה ומשמעותם בהליך הבקשה (סעיף 25 לחוק)

אחת הסוגיות המורכבות ביותר שעימה אנו מתמודדים נוגעת לצוואות הלוקות בפגמים. חוק הירושה מבחין בין סוגים שונים של צוואות (צוואה בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה), ולכל סוג דרישות צורניות נוקשות. לעיתים קרובות מתברר כי הצוואה נוסחה ללא ליווי של עורך דין מקצועי, והיא מכילה טעויות.

פגמים צורניים מול פגמים מהותיים

פגם צורני הוא חוסר או שגיאה בדרישות הפורמליות של הצוואה. למשל, היעדר תאריך, חתימה במקום הלא נכון, או פגמים הקשורים לעדים בצוואה בעדים. לעומת זאת, פגם מהותי מתייחס להיעדר מרכיבי היסוד של הצוואה, כגון העובדה שהמסמך לא נכתב בכתב ידו של המצווה (בצוואה בכתב יד), או היעדרם של שני עדים (בצוואה בעדים).

המנגנון לריפוי פגמים לפי סעיף 25 לחוק הירושה

המחוקק הישראלי יצר מנגנון ייחודי בסעיף 25 לחוק, המעניק לבית המשפט לענייני משפחה (ולא לרשם) סמכות רחבה לרפא פגמים צורניים בצוואה ולתת לה תוקף, בתנאי שלבית המשפט לא נותר כל ספק לגבי אמיתות הצוואה ולגבי היותה ביטוי חופשי של רצון המצווה. חשוב להדגיש כי סמכות זו אינה חלה על "מרכיבי היסוד" של הצוואה. כלומר, בית המשפט אינו יכול לרפא צוואה בכתב יד שהודפסה במחשב. התדיינויות סביב סעיף 25 דורשות ידע מעמיק בפסיקה וכישורי ליטיגציה מובהקים, תחום שבו עורכי הדין במשרד ציון בהלול מחזיקים בניסיון רב.

עילות להתנגדות לבקשת צו קיום צוואה

קבלת צו אינה עניין אוטומטי, ויורשים פוטנציאליים או אנשים שנושלו מהעזבון זכאים להגיש התנגדות לרשם, אשר מעבירה את הסכסוך לבית המשפט לענייני משפחה. אנו מייצגים במקצועיות חסרת פשרות הן מבקשים המעוניינים לקיים את הצוואה, והן מתנגדים המבקשים לפסול אותה משום שאינה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח. להרחבה בנושא, ניתן לעיין בעמוד התנגדות לצוואה.

להלן העילות המרכזיות לביטול צוואה כפי שמוגדרות בחוק:

חוסר כשרות לצוות (סעיף 26 לחוק)

סעיף 26 קובע כי צוואה שנעשתה על ידי קטין, או על ידי מי שהוכרז כפסול דין, או שנעשתה בשעה שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה" – בטלה. עילה זו מועלית רבות בהקשר של מצווים קשישים שסבלו מדמנציה, אלצהיימר או מחלות נפש בעת החתימה. בתי המשפט נוהגים לבחון היטב את המצב הרפואי בזמן אמת, תוך הסתמכות על מסמכים רפואיים וחוות דעת של פסיכיאטרים ופסיכוגריאטרים מומחים.

השפעה בלתי הוגנת (סעיף 30 לחוק)

אחת מעילות הביטול הנפוצות והמורכבות ביותר. סעיף 30 קובע כי צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – דינה להתבטל. הפסיקה הישראלית קובעת כעקרון כי לא כל השפעה היא "בלתי הוגנת". מותר לילד לשכנע את הוריו להוריש לו. הפסול טמון בניצול תלותו, חולשתו או בדידותו של המצווה.

בתי המשפט לענייני משפחה פיתחו שורת מבחני עזר כדי לזהות השפעה פסולה:

• •מבחן התלות והעצמאות: האם המנוח היה עצמאי פיזית ושכלית או שהיה תלוי לחלוטין בנהנה?
• •מבחן התלות והסיוע: האם הנהנה הוא זה שסיפק למנוח את צרכיו הבסיסיים באופן בלעדי?
• •מבחן קשרי המצווה עם אחרים: האם המנוח היה מבודד חברתית ומשפחתית (פעמים רבות ביוזמת הנהנה)?
• •מבחן נסיבות עריכת הצוואה: מי יזם את הצוואה, מי הסיע את המנוח לעורך הדין, ומי שילם את שכר הטרחה?

מעורבות נהנה בעריכת הצוואה (סעיף 35 לחוק)

חוק הירושה מתייחס בחומרה רבה למעורבות של אדם שאמור לרשת חלק מהעיזבון בהליך הכנת הצוואה. סעיף 35 קובע במפורש כי הוראת צוואה המזכה אדם שערך אותה, או שהיה עד לעשייתה, או שלקח חלק פעיל אחר בעריכתה – בטלה, וזאת ללא קשר לשאלה האם הופעלה השפעה בלתי הוגנת בפועל. עמדת בתי המשפט היא שזוהי חזקה חלוטה. אנו בוחנים בקפידה את נסיבות עריכת הצוואה כדי לוודא שלא התקיימה מעורבות פסולה שתביא לפסילתה.

הוראות צוואה בלתי חוקיות או בלתי מוסריות (סעיף 34 לחוק)

סעיף זה קובע בטלות של הוראה בצוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי. לדוגמה, צוואה המורה ליורש לבצע עבירה פלילית כתנאי לקבלת הירושה אינה יכולה לעמוד ודינה להתבטל.

סוגיות מיוחדות במסגרת הליכי צו קיום צוואה

דיני הירושה מלאים בדקויות ובמצבים הדורשים מומחיות ספציפית. להלן מספר תרחישים שכיחים שמשרדנו מטפל בהם בהצלחה:

צוואות הדדיות ומשמעותן (סעיף 8א לחוק)

בני זוג רבים בוחרים לערוך צוואות המסתמכות זו על זו, המוכרות כצוואות הדדיות. סעיף 8א לחוק מסדיר את הנושא וקובע מגבלות חמורות על יכולתו של בן הזוג שנותר בחיים לשנות את צוואתו ולנשל את היורשים שנקבעו בהסכמה המשותפת. כאשר מבקשים להוציא צו קיום צוואה עבור צוואה הדדית, יש לתת את הדעת להגבלות אלו, ובייחוד לנושא ההסתמכות ולמנגנוני הביטול הקבועים בחוק. אנו ממליצים לעיין בעמוד צוואה הדדית לקבלת מידע מעמיק נוסף.

קיום צוואה מחוץ לישראל (צוואה זרה)

מה קורה כאשר המנוח התגורר בחו"ל אך הותיר נכסים בישראל (כגון חשבון בנק או דירה), או כאשר הצוואה נערכה מחוץ לגבולות המדינה? במקרים אלו מתעוררות סוגיות של משפט בינלאומי פרטי. הכלל בדין הישראלי הוא שעל ירושה חל דין מקום מושבו של המנוח בשעת מותו. כדי לקבל צו קיום צוואה בישראל לצוואה זרה, יש להגיש בקשה מורכבת הכוללת חוות דעת של מומחה לדין הזר המאשרת כי הצוואה תקפה על פי חוקי אותה מדינה. משרדנו מיומן בעבודה מול מומחים בינלאומיים ומספק מענה מלא בנושא.

ניהול עיזבון וחלוקתו לאחר קבלת הצו

קבלת צו הקיום אינה סוף פסוק, אלא דווקא תחילת הדרך של מימוש הזכויות בשטח. מרגע שהצו מונפק, עולה השאלה כיצד לחלק את הנכסים ביעילות, תוך הימנעות מסכסוכים מיותרים וחיסכון בחבויות מס.

תפקידו של מנהל עיזבון

במקרים של עיזבונות גדולים ומורכבים, נכסים מרובים (כגון חברות, נדל"ן מניב, תיקי השקעות סבוכים), או כאשר קיימת יריבות מרה בין היורשים, עולה לעיתים הצורך במינוי מנהל עיזבון על ידי בית המשפט. מנהל העיזבון – בין אם זהו אחד היורשים או עורך דין חיצוני ניטרלי (כפי שמשרדנו מתמנה לא אחת) – אחראי על כינוס נכסי המנוח, סילוק חובות העיזבון כלפי נושים, דיווח לרשויות המס וחלוקת היתרה בין היורשים על פי הוראות הצוואה.

מימוש נכסים ורישום זכויות במקרקעין

פעולה שכיחה לאחר קבלת הצו היא העברת דירת מגורים או קרקעות משמו של המנוח לשמם של היורשים. תהליך זה מתבצע בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) או מול רשות מקרקעי ישראל. חשוב לדעת כי העברת זכויות במקרקעין אגב ירושה אינה נחשבת ל"עסקת מקרקעין" החייבת במס שבח או במס רכישה, כל עוד מדובר בחלוקה ראשונית. עם זאת, אם היורשים מחליטים לחלק את הנכסים ביניהם בצורה שונה ממה שנקבע בצוואה (למשל, אח אחד לוקח את הדירה ואח שני לוקח את הכספים בבנק), הדבר חייב להיעשות באמצעות "הסכם חלוקת עיזבון" ערוך היטב. עריכה נכונה של הסכם זה על ידי עורך דין מומחה יכולה לחסוך מאות אלפי שקלים בתשלומי מיסים.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליך קבלת צו קיום צוואה

לכאורה, מערכת המשפט מאפשרת לאדם מהשורה להגיש בקשה למתן צו באופן עצמאי. אולם המציאות בשטח מוכיחה כי ניסיון לחסוך בייצוג משפטי מוביל לרוב לטעויות קריטיות, עיכובים של חודשים ולעיתים אף לפסילת צוואות שהיו יכולות להיות מאושרות.

כיצד משרד עורכי דין ונוטריון ציון בהלול יכול לסייע לכם?

אנו מציעים מעטפת שירותים הוליסטית, משלב פטירת המנוח ועד לרישום אחרון הנכסים על שם היורשים:

• •בחינה מקדמית וייעוץ אסטרטגי: בדיקת תקינות הצוואה לפני הגשתה, זיהוי פגמים אפשריים והכנת תשתית ראייתית לריפויים במקרה הצורך.
• •הגשה מהירה ומדויקת: עריכת הבקשה והתצהירים הנדרשים, תוך הקפדה על קוצו של יוד, והגשתם באופן מקוון לרשם לענייני ירושה.
• •ליטיגציה בבתי המשפט לענייני משפחה: ייצוג תקיף ומקצועי בכל מקרה של התנגדות לצוואה, בין אם אנו מגנים עליה ובין אם אנו תוקפים אותה בשם יורשים שנושלו שלא כדין.
• •עריכת הסכמי חלוקת עיזבון: תכנון מס חכם ויעיל כדי למקסם את ערך העיזבון שיגיע לידיכם.
• •ניהול עיזבונות: קבלת מינוי כמנהלי עיזבון מקצועיים לשם ניהול ופירוק העיזבון בשקיפות מלאה.

משרדנו חרט על דגלו מתן שירות אישי, אמפתי ומסור, מתוך הבנה עמוקה של הסיטואציה הרגישה שבה אתם נמצאים. הניסיון של 20 שנה בזירה המשפטית הישראלית, ההיכרות המעמיקה עם החקיקה (חוק הירושה) והפסיקה של בתי המשפט, הופכים אותנו לבחירה הבטוחה והנכונה עבורכם.

אל תישארו לבד בהתמודדות המשפטית והביורוקרטית. לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, פנו עוד היום לעו"ד ונוטריון ציון בהלול:

• •טלפון: 054-7799000
• •דואר אלקטרוני: zion191@gmail.com
• •WhatsApp: ניתן לשלוח הודעה ישירות למספר לעיל.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

כמה זמן לוקח להוציא צו קיום צוואה?

במקרים רגילים שבהם הבקשה מוגשת כראוי ואין התנגדויות, התהליך מול הרשם לענייני ירושה אורך בין חודש וחצי ל-3 חודשים. משרדנו מקפיד על הגשה מקוונת ומדויקת המצמצמת עיכובים מיותרים. במקרים שבהם מוגשת התנגדות או שהתיק מועבר לבית המשפט מסיבות אחרות, ההליך עלול לארוך חודשים ארוכים ואף שנים.

מי רשאי להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה?

על פי חוק הירושה, הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי כל אדם המעוניין בדבר. לרוב מדובר באחד היורשים המוזכרים בצוואה, מנהל עיזבון, נושה של אחד היורשים או של המנוח, או אדם שמונה במיוחד למטרה זו.

האם צריך ליידע את היורשים האחרים לגבי הבקשה?

בהחלט. חלה חובה משפטית ליידע את כל מי שמופיע כיורש בצוואה (ולעיתים גם יורשים על פי דין) על הגשת הבקשה. היידוע נעשה באמצעות משלוח הודעות מוסדרות בדואר רשום עם אישור מסירה, או באמצעות תצהיר חתום מצד היורש האחר כי הוא מודע לבקשה ואין לו התנגדות לה.

מה קורה אם מוצאים פתאום צוואה מאוחרת יותר של המנוח?

חוק הירושה קובע עקרון יסוד לפיו צוואה מאוחרת מבטלת צוואה מוקדמת במידה והוראותיהן סותרות. אם כבר ניתן צו קיום לצוואה המוקדמת, יש להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו הקיים במקביל להגשת בקשה לקיום הצוואה המאוחרת.

האם קבלת הצו גוררת תשלום מיסים למדינה?

בישראל לא קיים כיום מס עזבון או מס ירושה. קבלת הצו עצמו ועצם ההורשה אינם חייבים במס. עם זאת, ייתכנו חבויות מס (כגון מס שבח או מס רכישה) בעת מכירת נכסי נדל"ן שהתקבלו בירושה בעתיד, ולכן חשוב להיוועץ בעורך דין ולתכנן את הצעדים נכונה.

מה ניתן לעשות אם עבר זמן רב מפטירת המנוח וטרם הוצא צו?

אין חוק התיישנות על הגשת בקשה לצו קיום צוואה. עם זאת, המתנה ממושכת עלולה ליצור קשיים ראייתיים, במיוחד אם יורשים אחרים פיתחו הסתמכות על מצב מסוים, או אם מסמכים מקוריים הלכו לאיבוד. מומלץ להסדיר את הנושא בהקדם האפשרי לאחר הפטירה.

לסיכום, הוצאת צו קיום צוואה היא שלב קריטי ומהותי להשלמת תהליך הורשת הרכוש בהתאם לרצונו האחרון של האדם. הליווי המשפטי הצמוד, הידע והניסיון המוכח של משרד עורכי דין ונוטריון ציון בהלול יעניקו לכם שקט נפשי ויבטיחו את מיצוי זכויותיכם המלאות בעזבון.

פנו אלינו לייעוץ ראשוני ללא עלות

עו"ד ונוטריון ציון בהלול — מומחה בצוואות, ירושות וניהול עיזבונות עם ניסיון של מעל 20 שנה.

• •📞 טלפון: 054-7799000
• •💬 WhatsApp: שלחו הודעה
• •📧 מייל: zion191@gmail.com

אנו עונים בתוך 24 שעות בימי עבודה.