תיק 7: ירושה בינלאומית

# פרק 207: ירושה בינלאומית וברירת הדין: :: author_note

מאת עו"ד ונוטריון ציון בהלול

סוגיית הירושה הבינלאומית מציבה אתגרים משפטיים מורכבים, במיוחד בשל הממשק שבין הדין הישראלי לדין הזר וקביעת "מקום המושב" של המוריש. בפרק זה נבחן את עקרונות ברירת הדין, השפעתם על נכסים בחו"ל ועל זכויות ידועים בציבור. :: :

תרחיש להמחשה

מוריש שהתגורר בישראל אך החזיק בנכסים ובזכויות קניין רוחני בגרמניה נפטר. הוא הותיר צוואה שנערכה בישראל המורישה את כל רכושו לבת זוגו (ידועה בציבור). אחותו של המנוח הגישה התנגדות לצוואה בטענה להשפעה בלתי הוגנת, תוך שהיא מעלה סוגיות מורכבות של ברירת הדין: האם על נכסים ופטנטים הרשומים בחו"ל חל הדין הישראלי (מכוח מקום המושב) או הדין הזר (מכוח מקום הרישום). כמו כן, עלתה השאלה האם הפרדה רכושית בין בני זוג ידועים בציבור שוללת את כוונת השיתוף הנדרשת לצורך זכויות ירושה. התרחיש נועד להמחשה בלבד ואינו מתאר בעלי דין או הליך משפטי מסוים. :: :legal_note

סוגיית הדין החל על ירושה בינלאומית מוסדרת בפרק השביעי של חוק הירושה, התשכ"ה-1965. סעיף 137 קובע כי על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, למעט חריגים מסוימים. הכלל של "מקום המושב" (Domicile) מחייב ניתוח עובדתי של מרכז החיים. :: :

ברירת הדין בירושה וקביעת מקום המושב

סעיף 137 לחוק הירושה קובע כלל יסוד: על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו. כאשר מדובר בנכסים הנמצאים במדינות שונות, השאנה היכן היה מרכז חייו של המנוח הופכת לקריטית. כפי שנקבע ב-ע"א 587/85, עצם הרישום הפורמלי או האזרחות אינם מכריעים לבדם; בית המשפט יבחן את הזיקות המהותיות של המנוח למדינה.

סוגיית הדין החל אינה רק פרוצדורלית. יש להבחין בין סמכות השיפוט של בית המשפט בישראל לבין הדין המהותי שיחול על חלוקת העיזבון. לפי ע"א 598/85, בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושה אם המוריש הותיר נכסים בארץ, אך אין זה מחייב שהדין הישראלי יחול על כלל הנכסים, במיוחד אם ישנן הוראות סותרות בדין הזר בנוגע למקרקעין הנמצאים מחוץ לישראל.

בבואנו לבחון את תקנת הירושה האירופית (EU Succession Regulation No. 650/2012), אנו מגלים כי היא מאפשרת לאדם לבחור את דין אזרחותו כדין שיחול על ירושתו. הפסיקה המחישה כיצד ניתן ללמוד על בחירה זו גם במשתמע. בנסיבות של ירושה בינלאומית, עריכת צוואה בפני נוטריון ישראלי והתייחסות לנכסים כאל מקשה אחת עשויים להוות אינדיקציה לבחירה בדין הישראלי. :: :case_law

ע"א 587/85 – בית המשפט העליון

בפסק דין עקרוני זה נקבע כי שאלת מקום המושב (Domicile) היא שאלה עובדתית שנגזרת ממרכז החיים הממשי. אזרחות זרה או סטטוס של תושב ארעי אינם חזות הכל. בית המשפט נוטה לחפש את הזיקה המהותית למדינה שבה התקיימו חיי היומיום של המוריש. :: :

טענת השפעה בלתי הוגנת ומעמד הידועים בציבור

הליבה של התנגדויות רבות לצוואה נסובה סביב סעיף 30 לחוק הירושה. המשפט הישראלי דורש רף הוכחה גבוה מאוד לביטול צוואה בעילה של השפעה בלתי הוגנת. יש להוכיח כי התקיימה השפעה ששללה את רצונו החופשי של המצווה. בחינת רמת התפקוד המקצועית והקוגניטיבית של המוריש עד ימיו האחרונים מהווה משקל נגד משמעותי לטענות בדבר חוסר ישע.

בתי המשפט מחילים ארבעה מבחנים לקיומה של השפעה בלתי הוגנת: מבחן התלות והעצמאות, מבחן הסיוע, מבחן הקשר עם אנשים אחרים ומבחן נסיבות עריכת הצוואה. בנסיבות שבהן המצווה המשיך לנהל קריירה תובענית וקבלת החלטות עצמאית, קשה יהיה להוכיח כי רצונו נגזל ממנו.

בנוסף, מעמדם של ידועים בציבור בירושה מחייב הוכחת חיי משפחה וניהול משק בית משותף. בהתאם ל-ת"ע 5440-03-21, מגורים משותפים בלבד אינם מקנים זכויות ירושה ללא הוכחת גמירות דעת ליצירת שיתוף רכושי. הפרדה רכושית, ככל שקיימת, נבחנת על רקע ההסכמות בין בני הזוג ואינה שוללת בהכרח את המעמד המשפטי של ידוע בציבור. :: :common_mistake

טעות נפוצה היא המחשבה כי מגורים משותפים ארוכי שנים הופכים אדם אוטומטית ליורש מכוח הדין כ"ידוע בציבור". כפי שנפסק בתיק ת"ע 5440-03-21, בית המשפט דורש הוכחה של "גמירות דעת משותפת" וניהול משק בית שאינו רק מטעמי נוחות. ללא צוואה ברורה, הידוע בציבור עלול למצוא עצמו מחוץ לעיזבון. :: :

ניהול נכסים וקניין רוחני בינלאומי

נכסים כגון ציוד מקצועי, רישיונות תוכנה ופטנטים רשומים בחו"ל אינם נכסים פיזיים רגילים. לעיתים אלו נכסים עסקיים הכפופים לחוקי תאגידים או לדין מקום הרישום. בהתאם לע"א 598/85, סמכות השיפוט הישראלית אינה בולעת לתוכה אוטומטית את כל כללי הקניין הזרים. הצורך בתיאום בין-לאומי מחייב לעיתים תרגומים נוטריוניים, אפוסטיל וחוות דעת מומחים לדין זר. :: :key_takeaways

1. 1.קביעת מקום המושב: בתיקים בינלאומיים, הוכחת מרכז החיים היא קריטית ומשפיעה על הדין שיחול על כלל העיזבון.
2. 2.הכרה בנכסים דיגיטליים: קניין רוחני ופטנטים רשומים בחו"ל דורשים התייחסות ספציפית בצוואה כדי למנוע סתירות עם הדין הזר.
3. 3.עילת ההשפעה הבלתי הוגנת: רמת תפקודו המקצועית של המוריש מהווה ראיה מרכזית כנגד טענות לחולשה שכלית או נפשית.
4. 4.חשיבות הצוואה הבינלאומית: מומלץ לערוך צוואה שמתייחסת במפורש לבחירת הדין (Choice of Law). :: :

צ'קליסט ליורש בתיק בינלאומי

• •בדיקת אזרחות המנוח במועד הפטירה.
• •איתור נכסי מקרקעין מחוץ לישראל ובדיקת הדין המקומי.
• •קבלת חוות דעת מומחה לדין זר במקרה של סתירה בין הצוואה לחוק המקומי.
• •בדיקת אמנות למניעת כפל מס.
• •בחינת האפשרות לבוררות או גישור למניעת הוצאות אכיפה בחו"ל.

סיכום

ניהול עיזבון הכולל נכסים גלובליים וזכויות קניין רוחני מחייב תכנון משפטי קפדני. כפי שראינו, הזיקה המהותית (מקום המושב) היא הלב של הליך הירושה הבינלאומי בישראל. הבטחת רצון המנוח דורשת הבנה של מנגנוני ברירת הדין והימנעות מטעויות נפוצות בנוגע לסטטוס של ידועים בציבור ורישום נכסים בחו"ל. :: :further_reading

• •חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיפים 137–155.
• •תקנת הירושה האירופית (Regulation EU 650/2012).
• •ע"א 598/85, סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל בענייני ירושה.
• •מדריך YERUSHA. APP לנכסים בחו"ל ומיסוי ירושות. :: :

© 2026 עו"ד ונוטריון ציון בהלול. כל הזכויות שמורות.