פגמים בצוואה — מבוא

# פרק 71: פגמים בצוואה — מבוא: :: author_note

מאת עו"ד ונוטריון ציון בהלול

פרק זה עוסק במתח שבין דרישות הצורה בחוק הירושה לבין הצורך לקיים את רצון המצווה. פגמים בצוואה אינם רק כשלים טכניים; הם משפיעים ישירות על תוקף המסמך ועל חלוקת העיזבון. כעורך דין העוסק בתחום, אני למד שוב ושוב כי הצורה נועדה לשרת את המהות, אך חריגה מהוראות החוק עלולה להוביל לפסילת הצוואה. :: :

תרחיש להמחשה

התרחיש נועד להמחשה בלבד ואינו מתאר בעלי דין או הליך משפטי מסוים.

המצווה, מנהל בנק לשעבר, הותיר אחריו צוואה מודפסת הנושאת את חתימתו בלבד, ללא חתימת עדים וללא אישור עדים כנדרש בחוק. המסמך נכתב על נייר מכתבים רשמי של מקום עבודתו. המצווה הותיר אחריו אלמנה (מנישואים שניים) ובן מנישואיו הראשונים. הנכסים העיקריים בעיזבון כוללים בית מגורים במושב וחשבונות בנק משמעותיים בחו"ל. בצוואה המודפסת, הורה המצווה כי הנכסים בחו"ל יועברו לאלמנה, בעוד שהבית במושב יעבור לבנו.

הבן הגיש התנגדות לצוואה בטענה כי המסמך נעדר מרכיבי יסוד ואינו עומד בתנאי סעיפים 19 או 20 לחוק הירושה. האלמנה, מנגד, ביקשה להפעיל את סמכות הריפוי של בית המשפט לפי סעיף 25 לחוק, בטענה כי חתימת המצווה על נייר רשמי מעידה על גמירות דעת וכי מדובר בפגם צורני שניתן לריפוי. השאלה המשפטית העולה היא האם היעדר מוחלט של עדים בצוואה מודפסת מהווה פגם הניתן לריפוי, או שמא מדובר בחוסר של מרכיב יסוד המונע מבית המשפט להכשיר את המסמך כצוואה.

סיווג פגמים: צורניים מול מהותיים

בבואנו לבחון צוואה, נקודת המוצא של חוק הירושה היא הרצון לקיים את דברי המת. עם זאת, המחוקק קבע כללים צורניים נוקשים שנועדו להבטיח כי המסמך המוצג אכן משקף את גמירות דעתו המלאה של המצווה. פגמים בצוואה מחולקים לשתי קטגוריות עיקריות: פגמים צורניים (Formal Defects) ופגמים היורדים לשורשו של עניין.

פגם צורני עשוי להיות היעדר תאריך, היעדר חתימה של אחד העדים, או ליקוי בנוסח אישור העדים. לעומת זאת, פגמים מהותיים נוגעים לכשירות המצווה או לפגמים ברצון, כגון השפעה בלתי הוגנת או טעות. הגבול בין השניים לעיתים מטושטש; פגם צורני חמור עשוי לשמש אינדיקציה לפגם מהותי – למשל, היעדר חתימה שמעלה חשד שהמצווה לא סיים את מלאכתו. צוואה מודפסת ללא עדים אינה עומדת בדרישות היסוד של מסלולי הצוואה המקובלים. :: :legal_note

סעיף 25 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, הוא המרכז התפעולי של דיני הפגמים. עד לתיקון מספר 12 לחוק, הסמכות לריפוי פגמים הייתה מצומצמת. כיום, המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת רחב יותר, אך הוא מותנה בקיומם של 'מרכיבי היסוד'. יש להבחין בין פגם הניתן לריפוי לבין חוסר (Omission) של רכיב יסודי שבלעדיו אין המסמך עולה כדי צוואה. בית המשפט ישתמש בסמכותו רק אם השתכנע מעל לכל ספק באמיתות הצוואה. :: :

דוקטרינת מרכיבי היסוד וגבולות הריפוי

המשפט הישראלי עבר תהליך של ליברליזציה בכל הנוגע לקיום צוואות פגומות. בעבר, הגישה הפורמליסטית שלטה, וכל סטייה מדרישות הכתב, החתימה או העדים הובילה לפסלות אוטומטית. כיום, מרכז הכובד הועתק מהצורה אל שאלת האותנטיות. סעיף 25(ב) לחוק הירושה מונה רשימה סגורה של 'מרכיבי יסוד' אשר בלעדיהם לא ניתן להפעיל את מנגנון הריפוי.

בצוואה בעדים, מרכיב היסוד המכריע הוא שהצוואה תהיה בכתב והמצווה הביא אותה בפני שני עדים. אם המצווה לא הציג את המסמך בפני עדים, אין המדובר בפגם הניתן לתיקון, אלא ב'היעדר' המפקיע מהמסמך את מעמדו כצוואה. חוק הירושה דורש טקס של הצהרה בפני עדים, והמערכת המשפטית אינה רואה ב'הכרה פקידותית' או בחתימה אישית על נייר רשמי תחליף להוראות אלו. :: :case_law

הכלל הוא ש דרישת העדים אינה טכנית גרידא. היעדרם המוחלט של עדים מצוואה המיועדת להיות 'צוואה בעדים' (כלומר, צוואה מודפסת) מהווה חוסר במרכיב יסוד. ללא הצגת הצוואה בפני שני עדים, לא ניתן להפעיל את סמכות הריפוי של סעיף 25. פסיקה זו סגרה את הדלת בפני מסמכים מודפסים שאינם נושאים חתימות עדים, גם אם חתומים על ידי המצווה עצמו. כבוד השופט מצא הדגיש כי רק קיומם של 'מרכיבי היסוד' מהווה את כרטיס הכניסה לביקורת השיפוטית לפי סעיף 25. :: :

נטל ההוכחה בצוואות פגומות

קיומו של פגם בצוואה מעביר את נטל ההוכחה. ככלל, מי שמבקש לקיים צוואה תקינה נהנה מחזקת התקינות. אולם, כאשר הצוואה פגומה על פניה, הנטל עובר אל המבקש את קיומה. עליו לשכנע את בית המשפט כי למרות הפגם הצורני, אין ספק באמיתות המסמך. זהו מחסום ראייתי גבוה שנועד למנוע זיופים או הסתמכות על טיוטות. חוסר עדים עשוי להעיד על כך שהמצווה לא גמר בדעתו להפוך את המסמך לצוואה מחייבת. :: :common_mistake

טעות נפוצה היא המחשבה כי מסמך מודפס וחתום על ידי המצווה נחשב ל'צוואה בכתב יד'. חוק הירושה דורש כי צוואה בכתב יד תיכתב כולה (מילה במילה) בידו של המצווה. הדפסה במחשב שוללת מהמסמך את מעמדו כצוואה בכתב יד, ומחייבת נוכחות עדים כדי שייחשב כצוואה בעדים. :: :

הליכי הריפוי והסמכות שבסעיף 25

הליך הריפוי אינו אוטומטי. בית המשפט לענייני משפחה נדרש לבצע הליך ראייתי מקיף, לבחון את נסיבות כתיבת המסמך, את מצבו הקוגניטיבי של המצווה ואת 'ההיגיון הפנימי' של הצוואה. פגמים יכולים להיות גם בתוכן הצוואה – הוראות סותרות או ניסוחים מעורפלים.

כאשר עומדים בפני צוואה פגומה צורנית, קיימת אפשרות לגיבוש הסכם ירושה בין היורשים. הסכם כזה יכול לאמץ את עיקרי המסמך הפגום ולקבל תוקף של פסק דין, ובכך לייתר התדיינות משפטית ממושכת סביב תוקפה של הצוואה. הסדר מוסכם המדווח לרשם הירושות הוא לעיתים הדרך היעילה ביותר להתגבר על מחסומים פרוצדורליים. :: :key_takeaways

• •מרכיבי יסוד: לא ניתן לקיים צוואה שחסר בה מרכיב יסודי (כמו עדים בצוואה מודפסת) אלא אם כן מדובר בצוואה בכתב יד שנכתבה כולה על ידי המצווה.
• •סמכות הריפוי: סעיף 25 מאפשר לבית המשפט לרפא פגמים צורניים בלבד, בתנאי שאין ספק באמיתות הצוואה.
• •העברת נטל: פגם על פני הצוואה מעביר את נטל ההוכחה אל המבקש את קיומה.
• •פתרון בהסכמה: הסכם בין יורשים הוא לעיתים קרובות הדרך הבטוחה להתגבר על פגמים צורניים מבלי להסתכן בפסילה מוחלטת. :: :

סיכום ומסקנות למעשה

הבנת הדינמיקה של סעיף 25 היא קריטית עבור עורך הדין המייצג. אין להרים ידיים בפני צוואה פגומה, אך גם אין להסתמך עליה כעל דבר מובן מאליו. יש לבחון האם מדובר בפגם צורני (כגון תאריך שגוי) או בחוסר מהותי (כגון היעדר עדים). התשובה לכך תקבע את אסטרטגיית הליטיגציה ואת הסיכוי להגיע להסדר מחוץ לכתלי בית המשפט. :: :further_reading

• •חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיפים 19, 20, 25.
• •ש' שוחט, מ' גולדברג, י' פלומיןדיני ירושה ועזבון (הוצאת סדן). דנ"א 1516/95 ד נב(2) 197.
• •פ"ד נה(2) 817. :: :

הדינמיקה המשפחתית ופגמים בביטוי הרצון: מקרה בוחן

בתפקידי כמנהלת עיזבון בעיזבונו של יעקב, נחשפתי למורכבות שבין לשון החוק לבין הלחצים הכלכליים המופעלים על יורשים בנסיבות של מחסור וחובות. יעקב, מנהל סניף בנק לשעבר שהיה מורגל בעבודה עם מסמכים רשמיים ופרוטוקולים נוקשים, בחר לנסח את רצונו האחרון בדרך שסתרה את המקצועיות שאפיינה אותו כל חייו. הצוואה המודפסת שהשאיר, הנושאת את סמליל הבנק בו עבד שנים כה רבות, הפכה לסלע מחלוקת משפטי בשל היעדר עדים.

הדינמיקה בין רות, בת הזוג מהנישואים השניים, לבין חיים, בנו מנישואיו הראשונים, שיקפה את אופיים הקר והפרגמטי. רות, אף היא מנהלת בנק בדימוס, ניהלה את הדיונים באותה יעילות שבה ניהלה תיקי השקעות, כשהיא חמקמקה ודיפלומטית בכל הנוגע לחלוקת החשבונות בחו"ל. חיים, רואה חשבון במקצועו, הביט בצוואה הפגומה כעל מאזן שאינו מאוזן. עבורו, הבית במושב היה נכס הניתן למימוש לכיסוי חובותיו האישיים, אך הפגם הצורני בצוואה איים על יכולתו לקבל את הנכס במהירות.

המחלוקת החריפה כאשר יהודה, עורך הדין של המשפחה, הציג מסמך נוסף שנמצא בכספת — פתק בכתב יד, חתום על ידי יעקב, ובו נטען כי חיים מסכים להסתלק מחלקו בחשבונות בחו"ל בתמורה לבעלות מלאה בבית במושב. יהודה, שבניגוד ללקוחותיו הפגין רגישות גבוהה ונטייה להתפרצויות רגשיות, טען בדמעות כי זהו רצונו האמיתי של המנוח. אלא שמבחינה משפטית, עמדנו בפני שוקת שבורה: צוואה מודפסת ללא עדים וטענה להסתלקות ידנית שאינה עומדת בדרישות סעיף 6 לחוק הירושה.

פגם בצוואה מול פגם בביצוע הסתלקות

יש להבחין בין פגם צורני בצוואה לבין הודעת הסתלקות שאינה עומדת בלשון החוק. לפי סעיף 6 לחוק הירושה, הסתלקות של יורש חייבת להיעשות בהודעה בכתב לרשם הירושות או לבית המשפט, כל עוד לא חולק העיזבון. המסמך שהציג יהודה לא היה הודעה פורמלית, אלא 'הסכם פנימי' שלא הוגש מעולם. במצב כזה, כאשר הצוואה עצמה סובלת מחוסר במרכיב יסוד (עדים בצוואה מודפסת), הנטל להוכחת אמיתות המסמך המשלים הופך כמעט לבלתי אפשרי.

במקרה של משפחת סלימאן, הניסיון להכשיר את הצוואה הפגומה דרך סעיף 25 נתקל בקושי מהותי. כפי שנקבע בפסיקה, היעדר מוחלט של עדים בצוואה מודפסת אינו ניתן לריפוי, שכן מדובר בצוואה בעדים שחסר בה עצם הטקס של אישור בפני עדים. המסקנה המשפטית הייתה ברורה: הצוואה הפגומה לא תעבור את סף הקיום, והעיזבון אמור היה להתחלק לפי דין — מחצית לרות ומחצית לחיים. תוצאה זו הייתה מנוגדת לרצונו של יעקב כפי שהשתקף במסמכיו, ופגעה אנושות בחיים, שנזקק לבית במושב בבלעדיות כדי להיחלץ מחובותיו.

תפקיד מנהל העיזבון אל מול יורשים פרגמטיים

כמנהלת העיזבון, הבנתי כי עמידה דווקנית על סדרי הדין תוביל לשנים של התדיינות משפטית, שתכלה את הנכסים המצויים בחשבונות בחו"ל. רות וחיים, למרות גישתם הקרירה, היו מספיק פרגמטיים כדי להבין שפסק דין שיפסול את הצוואה לחלוטין יפגע בשניהם. יהודה, עורך הדין, המשיך לנסות ולגשר בין הצדדים תוך שהוא מעלה זיכרונות על יעקב כמנהל בנק קפדן שחובות המשפחה העיקו עליו בסתר.

בסיטואציה כזו, הכלי המשפטי היעיל ביותר אינו הוכחת תוקפה של הצוואה הפגומה, אלא יצירת הסכם בין יורשים לפי סעיף 110 לחוק הירושה. הסכם כזה מאפשר ליורשים לחלק את העיזבון בדרך השונה מזו הקבועה בחוק או בצוואה, ובלבד שהם מסכימים על כך פה אחד. ההסכם אינו 'מרפא' את הפגם בצוואה, אלא עוקף אותו על ידי יצירת מסד משפטי חדש ומוסכם.

הסכם ירושה כפתרון לריק משפטי

התהליך דרש ניסוח זהיר שיגן על רות מפני תביעות עתידיות בנוגע לנכסים בחו"ל, ויבטיח לחיים רישום מהיר של הבית במושב על שמו. יהודה, ברגע של צלילות משפטית בין דמעותיו, סייע בגיבוש ההסכמות. בחרנו להגיש לרשם הירושות בקשה לצו ירושה על פי דין, ובמקביל להגיש לאישור בית המשפט את ההסכם בין היורשים המיישם למעשה את רצון המנוח כפי שהופיע בצוואה הפגומה.

הסכם זה כלל סעיף סודיות נוקשה. מאחורי המספרים היבשים וההעברות הבנקאיות הסתתר כאב עמוק על התרחקות האחים (אחיו של יעקב) והחשש של יעקב שהסכסוכים העסקיים הישנים יחלחלו גם לדור הבא. הוא בחר בצוואה פגומה אולי מתוך ידיעה שבני משפחתו יאלצו לשבת יחד ולדבר כדי לתקן את המעוות, או אולי היה זה פשוט ביטוי לעייפותו מהכללים הנוקשים של עולם הבנקאות.

המסקנה המעשית מהטיפול בעיזבון סלימאן היא כי פגמים בצוואה, חמורים ככל שיהיו, אינם סוף פסוק עבור יורשים הפועלים בתום לב ובגישה עניינית. כאשר הצדדים מוכנים לוותר על ניצחון משפטי 'טהור' לטובת חלוקה מהירה ויעילה, סמכותו של בית המשפט לאשר הסכמי ירושה מהווה את מסלול הריפוי האמיתי. עם סיום הרישום אצל רשם הירושות, התיק נסגר, כשהוא משאיר אחריו ירושה מוסדרת ומערכת יחסים שנותרה קרירה, אך יציבה מבחינה כלכלית.

© 2026 עו"ד ונוטריון ציון בהלול. כל הזכויות שמורות.