דמנציה וסקולרית אינה שוללת בהכרח כשרות לצוות

ההלכה בקצרה

בית המשפט דחה את ההתנגדות והורה על קיום הצוואה. נקבע כי המתנגדת לא הרימה את הנטל להוכיח שהמנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה במועד עריכתה. משקל משמעותי ניתן לתעודת רופא שנערכה שלושה ימים לאחר חתימת הצוואה, שבה נכתב כי אף שהמנוח סבל מדמנציה וירידה קוגניטיבית, מדובר היה בליקוי קל יחסית וכי הוא הבין את רכושו, את בני משפחתו ואת משמעות הפעולה המשפטית. בית המשפט הדגיש את ההבחנה בין סוגי דמנציה. בדמנציה וסקולרית עשויים להיות ימים טובים יותר וימים פחות טובים, וההתדרדרות אינה בהכרח ליניארית כמו במחלות אחרות. לכן חוות דעת מאוחרת יותר אינה שוללת בהכרח כשרות במועד החתימה. גם טענות להשפעה בלתי הוגנת נדחו. נקבע כי המנוח שמר על עצמאות, היה בקשר עם המתנגדת, ולא הוכחה תלות בלתי מידתית או מעורבות פסולה בעריכת הצוואה.

סיפור המקרה ומה נפסק

כב' השופט ערן אביטל דן בהתנגדות לצוואה שערך מנוח כבן 85 כשנה לפני פטירתו. בצוואה חילק המנוח את רכושו באופן לא שוויוני בין ילדיו. אחד הילדים התנגד וטען כי המנוח סבל מדמנציה, לא היה כשיר לערוך צוואה, והושפע על ידי הילדים שזכו בעיקר הרכוש.

שאלות נפוצות

שירותים משפטיים קשורים