צוואה בינלאומית

# פרק 169: צוואה בינלאומית ודיני ירושה חוצי גבולות

תרחיש להמחשה

המנוח, אזרח ישראלי, הותיר אחריו נכסי נדל"ן בישראל וחשבונות בנק בשווייץ. יורשיו נחלקו בשאלה איזה דין יחול על חלוקת הכספים בחו"ל: האם דין מקום הימצאם או דין מקום מושבו של המנוח. אחד היורשים טען כי המנוח העתיק את מרכז חייו לחו"ל בשנותיו האחרונות, ולכן יש להחיל דין זר. מנגד, הוצגו ראיות המעידות כי המנוח שמר על זיקה הדוקה לישראל, שילם בה מיסים וקיבל בה טיפול רפואי קבוע. בנוסף, עלתה טענה בדבר הסתלקות של חלק מהיורשים שבוצעה בחו"ל באמצעות מסמך שאינו עומד בדרישות הצורניות של חוק הירושה הישראלי.

התרחיש נועד להמחשה בלבד ואינו מתאר בעלי דין או הליך משפטי מסוים.

המסגרת המשפטית של צוואה בינלאומית

המונח צוואה בינלאומית מתייחס למסמך משפטי המבקש להסדיר את חלוקת רכושו של אדם המחזיק בנכסים ביותר ממדינה אחת, או שמקום מושבו בעת הפטירה אינו זהה למקום שבו נמצאים נכסיו. בישראל, סוגיה זו מוסדרת בפרק השביעי לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, העוסק במשפט הבינלאומי הפרטי. נקודת המוצא היא סעיף 137 לחוק, הקובע כי על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו.

כאשר מדובר בצוואה בינלאומית, יש לבחון את תקפותה לפי אמנת הגה משנת 1961, שישראל היא צד לה. האמנה מבקשת ליצור הרמוניה חקיקתית למניעת פסילת צוואות במעבר בין מדינות. צוואה תיחשב לברת תוקף מבחינת צורתה אם היא עומדת בדרישות הדין הישראלי, בדין המקום שבו נעשתה, בדין מקום מושבו של המוריש בעת עשייתה או בעת מותו, או בדין המדינה שבה היה אזרח. גמישות זו נועדה למנוע מצב שבו רצון המוריש יבוטל בשל פגמים פרוצדורליים הנובעים מפערי דינים. עם זאת, במקרקעין הנמצאים בישראל, הדין הישראלי נוטה להחיל את כלליו, במיוחד בכל הנוגע לרישום והעברת זכויות.

קביעת מקום המושב: מבחן המהות

קביעת מקום מושבו של המנוח היא אבן הראשה של כל הליך ירושה בינלאומי. כפי שנקבע בע"א 587/85, אזרחות זרה או סטטוס של תייר אינם מכריעים כשלעצמם את שאלת המגורים המהותית. בית המשפט העליון הבהיר כי יש לבחון את מרכז חייו של אדם בפועל.

המבחן העובדתי דורש בחינה של זיקות: היכן שילם המנוח ארנונה, היכן נמצאו רופאיו, והיכן העביר את חגיו. עובדות אלו גוברות על רישומים פורמליים במדינות זרות. המוריש יכול להחזיק בדרכונים רבים, אך רק מקום אחד נחשב ל"ביתו" המשפטי לצורך סעיף 137. מקום המושב הוא המקום שבו נמצא מרכז חייו של המנוח, ולא בהכרח המקום שבו מנוהל הונו. :: : case_law

ע"א 587/85 — בית המשפט העליון

הלכה: אזרחות זרה או רישום כתייר אינם מכריעים לבדם את שאלת מקום מושבו של המוריש. יש לבחון את מקום מגוריו בפועל ואת מרכז חייו. הכרה בפסק חוץ בענייני ירושה תיעשה לפי הדין והצדק ובהתאם לכללי ההכרה בפסקי חוץ.

תקציר: הפסיקה עוסקת במוריש בעל זיקה למדינה זרה ולישראל. נקבע כי שאלת התושבות ומקום המושב היא עובדתית ומהותית, ולא רק פורמלית. בנוסף, נקבע כי מי שטוען לפגמים בצוואה נושא בנטל להוכיחם בראיות משכנעות. :: :

סמכות השיפוט וברירת הדין בענייני ירושה

סעיף 136 לחוק הירושה מעניק לבית המשפט בישראל סמכות לדון בירושתו של כל אדם שמקום מושבו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל. קיים הבדל בין סמכות השיפוט לבין ברירת הדין. ייתכן שבית משפט בישראל יהיה מוסמך לדון בתיק, אך יפסוק כי על פי כללי ברירת הדין, יש להחיל דין זר על חלק מהנכסים או על הירושה כולה.

ע"א 598/85 הבהיר בית המשפט העליון כי עצם קיומה של סמכות בישראל אינו גוזר את זהות הדין המהותי. בתי המשפט בוחנים זיקות עובדתיות כגון מקום המגורים הקבוע, מקום הימצאות המשפחה, הקשרים הכלכליים וכוונותיו המוצהרות של המנוח. אזרחות זרה לבדה אינה מכריעה; המהות גוברת על הפורמליזם. :: : case_law

ע"א 598/85 — בית המשפט העליון

הלכה: בית המשפט בישראל מוסמך לדון בענייני ירושה אם המוריש היה תושב ישראל בעת פטירתו או אם הניח נכסים בישראל. עצם קיומה של סמכות בישראל אינו קובע בהכרח שהדין החל יהיה הדין הישראלי; שאלת הדין החל מוכרעת לפי כללי ברירת הדין שבחוק הירושה. :: :: :: legal_note

יש להבחין בין נכסי דלא ניידי (מקרקעין) לבין נכסים ניידים (כספים, מניות). בעוד שלגבי מקרקעין קיימת נטייה להחיל את דין המקום שבו הם נמצאים (Lex Situs), הרי שלגבי נכסים ניידים הדין הקובע הוא בדרך כלל דין מקום המושב של המנוח בעת פטירתו. :: :

דוקטרינת ה'רנווי' והתנגשות הדינים

סעיף 143 לחוק הירושה מטפל בתופעת ה"רנווי" (Renvoi) – או "ההפניה". מצב זה נוצר כאשר הדין הישראלי מפנה לדין הזר, אך הדין הזר מצדו מפנה חזרה לדין הישראלי או לדין של מדינה שלישית. החוק הישראלי קובע כי אם הדין הזר מפנה לדין הישראלי, תתקבל ההפניה ויחול הדין הפנימי הישראלי, וזאת כדי למנוע מעגלים אינסופיים של סתירות משפטיות.

הבחירה המשתמעת בדין הישראלי

מורישים בעלי אזרחות כפולה עורכים לעיתים צוואות בישראל מבלי לציין במפורש את הדין החל. בית המשפט קבע כי עצם עריכת הצוואה בישראל, בפני נוטריון ישראלי ובשפה העברית, מהווה אינדיקציה לבחירה משתמעת בדין הישראלי. הדבר רלוונטי במיוחד כאשר מדובר בנכסים הנמצאים בישראל, אך יש לכך השלכה גם על נכסים בחו"ל אם הוכח שהמוריש ראה בישראל את מקור סמכותו המשפטית. :: : case_law

ת"ע 27040-06-19 — בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה

הלכה: בית המשפט נתן צו קיום לצוואה ישראלית של אזרח ישראלי-צרפתי. נקבע כי למרות שהמנוח נפטר כתושב צרפת, ניתן ללמוד מהצוואה במשתמע כי המנוח ביקש להחיל על נכסיו בישראל את הדין הישראלי. הבחירה נלמדת מעריכת הצוואה בישראל ובפני נוטריון ישראלי. :: :

מעמד ידועים בציבור בירושה בינלאומית

בסכסוכי ירושה חוצי גבולות, עשויה לעלות דרישה להכרה בסטטוס של ידוע בציבור. הדין הישראלי מחמיר בדרישותיו לפי סעיף 55 לחוק הירושה. אין די במגורים משותפים; יש להוכיח כוונת שיתוף, קשר זוגי וגמירות דעת. :: : case_law

ת"ע 5440-03-21 — בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו

הלכה: מגורים משותפים מטעמי נוחות אינם הופכים אדם לידוע בציבור לצורך ירושה. יש להוכיח חיי משפחה כבני זוג וניהול משק בית משותף הכולל שיתוף כלכלי. הפרדה רכושית היא אינדיקציה חזקה להיעדר זוגיות משפטית. :: :

הסכם ירושה בעזבון בינלאומי

כאשר יורשים ניצבים בפני סכסוך בינלאומי, הסדר מוסכם המוגש לאישור רשם הירושות עשוי להיות הפתרון היעיל ביותר. הסכם כזה יכול להסדיר את חלוקת הנכסים במדינות השונות ולשמש בסיס להליכי אכיפה (Exequatur) בחו"ל. :: : common_mistake

טעות נפוצה היא המחשבה כי הסתלקות מהירושה שתקפה במדינה אחת, תוכר אוטומטית בישראל. הסתלקות מירושה בישראל חייבת להיעשות בהתאם לסעיף 6 לחוק הירושה – בתצהיר ובכתב. מסמך שנחתם בחו"ל ללא עמידה בדרישות אלו עלול להיפסל. :: :: :: key_takeaways

• •מקום המושב הוא המפתח: מרכז החיים של המוריש קובע את הדין החל על מרבית העיזבון.
• •צוואה בינלאומית: עריכת צוואה לפי אמנת הגה מבטיחה את תוקפה הצורני במדינות שונות.
• •הפרדה בין מקרקעין לניידים: על נדל"ן בישראל יחול בדרך כלל הדין הישראלי.
• •בחירת דין מפורשת: מומלץ לציין בצוואה באופן מפורש את הדין המבוקש. :: :

ניתוח מקרה: משפחת הרצוג והירושה הבינלאומית

בדירה ישנה בעמק יזרעאל, המשקיפה אל מרחבי הגליל התחתון, נחשף המתח המורכב של משפחת הרצוג. מיכאל, שהיה רופאת ילדים מוערכת במרכז רפואי ובת למשפחת סוחרים בעלי חנויות בשווקים, נפטר בגיל 88 לאחר מחלה קשה. עיזבונו לא היה רק עדות לעושר אמיד שנצבר בעמל, אלא פאזל משפטי חוצה גבולות שכלל תיק השקעות רחב בחו"ל, מטבעות קריפטו המאוחסנים בארנק דיגיטלי, מניות בחברה משפחתית ונכס מסחרי מושכר במדינה זרה.

טטיאנה, הבן הבכור המשמש כרואה חשבון, נשא בעול העסק המשפחתי והיה הקרוב ביותר למיכאל בשנותיו האחרונות. בשיחות הטלפון שקיים עם עורכי הדין, לא פעם פרץ בבכי, כשהוא מתאר את נאמנותה של הבת (ראובן) לאם עד כדי הקרבה אישית. אולם, תחת מעטה הרגשות הסוערים, הסתתרה מחלוקת משפטית קשה: האח המאמץ של מיכאל, שהרגיש מודר מההורים הביולוגיים לאורך כל השנים, דרש את חלקו בירושה תוך הסתמכות על דין המדינה הזרה בה שהה מיכאל בחלק מחודשי השנה.

הדינמיקה המשפחתית הייתה אמנם אמוציונלית, אך האחים – טטיאנה, ראובן ואיילת (כולם רואי חשבון במקצועם) – נטו להתחבא מאחורי עורכי הדין שלהם, תוך ניסיון להגיע להבנות ענייניות. איילת, האח הצעיר, נותר מרוחק וביקש להתמקד אך ורק בפן המשפטי הקר. הסכסוך התמקד בשאלה האם ניתן להחיל את הדין הישראלי על המניות והקריפטו, או שמא מקום מושבו של מיכאל בעת פטירתו הוסט למדינה הזרה.

תחולת הדין על נכסים דיגיטליים ומניות בחו"ל

כפי שעלה בע"א 598/85, יש להבחין בין סמכות השיפוט של בית המשפט בישראל לבין הדין המהותי שיחול על חלוקת העיזבון. בעוד שהמקרקעין בחו"ל עשויים להיות כפופים לדין המקומי שם, הרי שהמניות והמטבעות הדיגיטליים נחשבים לנכסים ניידים. לפי סעיף 137 לחוק הירושה, הדין החל על נכסים אלו הוא דין מושבו של המוריש.

במקרה של משפחת הרצוג, השכן הוותיק בנימין (67), ששימש כעד לצוואה, העיד כי מיכאל היה אדם חמקמק ודיפלומטי, כזה שהצליח לרצות את כולם אך שמר על זיקה הדוקה לגליל. עדותו של בנימין, למרות פסימיותו ועייפותו מהמאבק המשפטי, הייתה חיונית לביסוס הוכחת מרכז החיים בישראל בהתאם למבחן המהותי בע"א 587/85. העובדה שמיכאל המשיך לקבל טיפולים רפואיים בישראל וראה בה את ביתו המרכזי, תמכה בטענה כי יש להחיל את הדין הישראלי על כלל הנכסים הניידים, כולל הארנק הדיגיטלי.

בחינת הצוואה המשתמעת ודין המדינה הזרה

האח המאמץ המודר העלה טענה כי במדינה הזרה בה הוחזקו המניות, קיים דין המגן על יורשים מסוימים באופן שונה מהדין הישראלי. כאן נדרש בית המשפט לבחון את עקרונות הבחירה המשתמעת כפי שנותחו בת"ע 27040-06-19. בצוואתו, מיכאל לא ציין במפורש את הדין החל, אך הוא פנה לנוטריון ישראלי וערך את הצוואה בעברית, תוך התייחסות לנכסיו בישראל ובחו"ל כמקשה אחת.

השופטת בתיק, בדומה לקביעה בת"ע 27040-06-19, נדרשה לבחון האם ניתן לראות בעריכת הצוואה בישראל משום בחירה במשתמע בדין הישראלי. מצד אחד, האח המאמץ ביקש להחיל את תקנת הירושה האירופית כדי לזכות בנתח מהעיזבון הזר, ומצד שני, טטיאנה וראובן נאחזו ברצון המפורש של מיכאל כפי שהשתקף בצוואה הישראלית.

מעמד האח המאמץ ודרישת הידוע בציבור

במהלך ההליך, עלתה גם טענה מצד דמות נוספת שביקשה להכיר בה כידועה בציבור של מיכאל. יישום ההלכה מת"ע 5440-03-21 הבהיר כי אין די במגורים משותפים או בסיוע רפואי שניתן למנוח כדי לבסס זכות ירושה. בית המשפט בחן האם התקיים שיתוף כלכלי וגמירות דעת משותפת למסגרת זוגית. העובדה שמיכאל שמר על הפרדה רכושית מוחלטת והעדיף להוריש את נכסיו לילדיו הביולוגיים, תוך הדרת האח המאמץ וגורמים אחרים, חיזקה את התפיסה כי לא התקיימו התנאים המהותיים לידועים בציבור.

סיום ההליך: הגישור שקרס

לאחר חודשים של דיונים בבית המשפט לענייני משפחה, פנו הצדדים להליך גישור בניסיון למצוא פתרון שימנע את פירוק החברה המשפחתית. הוצע מתווה לפיו האח המאמץ יסתלק מחלקו בעיזבון תמורת פיצוי כספי מתוך תיק ההשקעות בחו"ל. טטיאנה, בעיניים דומעות, הסכים למתווה כדי לשמור על שלום המשפחה, וראובן הדיפלומטי תמך במהלך.

עם זאת, ברגע האחרון, הגישור התפרק. איילת, האח הצעיר והמרוחק, סירב לחתום על הסכם הפשרה בטענה כי הפיצוי המוצע גבוה מדי ופוגע בערך המניות. חוסר היכולת להגיע להסכמה מלאה, המאפיין משפחות אמוציונליות שאינן מצליחות לגשר על פערי העבר, החזיר את הצדדים אל כותלי בית המשפט. המאבק על הקריפטו, הנכס המסחרי והמניות בחו"ל המשיך להתנהל תחת צילם של כללי ברירת הדין הבינלאומיים, כשהשאלה המרכזית נותרה בעינה: האם כוונתו המשתמעת של מיכאל תגבור על הדינים הזרים במדינות בהן מפוזר רכושו.

קריאה נוספת מומלצת

• •חוק הירושה, התשכ"ה-1965, פרק ז'.
• •אמנת הגה משנת 1961 (צורת צוואות).
• •תקנת הירושה האירופית (EU Succession Regulation 650/2012).

© 2026 עו"ד ונוטריון ציון בהלול. כל הזכויות שמורות.

# זכויות יוצרים: © 2026 עו"ד ונוטריון ציון בהלול. כל הזכויות שמורות.