סיפור: דנה ורוני בחו״ל

# פרק 168: ירושה עם אלמנט זר וחובות יורשים

תרחיש להמחשה

מורישה הותירה אחריה עסק פעיל בישראל, מקרקעין ותיק השקעות המנוהל בחשבונות בנק בחו"ל. אחד הבנים, שסייע בניהול העסק המשפחתי, חתם בחיי המורישה על ערבויות אישיות לחובות העסק מול ספקים. לאחר פטירתה, התגלעה מחלוקת בין הבן לבין שאר היורשים. הבן דרש כי חובות העסק, להם הוא ערב אישית, ייפרעו מכלל נכסי העיזבון, כולל תיק ההשקעות בחו"ל, בטרם חלוקת הירושה. מנגד, היורשים האחרים טענו כי הערבות האישית היא התחייבות חוזית של הבן בלבד וכי אין סיבה שחלקם בעיזבון ייפגע בגינה. בנוסף, עלתה טענה כי על הנכסים בחו"ל חל דין זר המפריד בינם לבין חובות העסק בישראל. התרחיש מעלה סוגיות מורכבות של ברירת דין, הגדרת חובות עיזבון לעומת חובות אישיים של יורש, וסמכות שיפוט בינלאומית.

התרחיש נועד להמחשה בלבד ואינו מתאר בעלי דין או הליך משפטי מסוים. :: :author_note

סוגיית הערבות האישית של יורש לחובות המנוח היא מהמורכבות בדיני הירושה. יורשים נוטים לעיתים לבלבל בין מחויבות משפחתית לאחריות משפטית. הדין מגן על שלמות העיזבון, אך במקרים בהם יורש פעל כערב עבור המוריש, נדרש ניווט משפטי מיומן כדי קבוע האם מדובר בחוב של העיזבון או בחוב אישי. הדבר מסתבך כאשר הנכסים מפוזרים במדינות שונות, מה שמחייב מומחיות בברירת דינים.

מאת: עו"ד ונוטריון ציון בהלול: ::

הדין הבינלאומי בירושות חוצות גבולות

כאשר עיזבון כולל רכיבים בינלאומיים, חל סעיף 136 לחוק הירושה, הקובע כי בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של אדם שמרכז חייו היה בישראל או שהניח בה נכסים. עם זאת, סמכות השיפוט אינה קובעת אוטומטית את הדין החל. כפי שנקבע בע"א 598/85, יש להבחין בין שאלת הסמכות לבין שאלת ברירת הדין. יייתכן מצב שבו על נכסים מסוימים בחו"ל יחול דין זר, דבר המשפיע ישירות על האפשרות לקזז חובות מהעיזבון.

במצבים של אזרחות כפולה או נכסים זרים, בית המשפט בוחן את כוונת המוריש. בת"ע 27040-06-19 נקבע כי ניתן ללמוד במשתמע על רצון המוריש להחיל את הדין הישראלי מתוך נסיבות ניהול הנכסים והזיקות למדינה, גם ללא בחירה מפורשת בצוואה. עבור יורש שערב לחובות המנוח, הוכחת תחולת הדין הישראלי על נכסי חו"ל עשויה להיות קריטית לצורך הכרה בערבותו כחוב שעל העיזבון לשפותו בגינו.

סעיף 126 לחוק הירושה מסדיר את אחריות היורשים לחובות העיזבון. כאשר יורש חתום על ערבות אישית, הנושים רשאים לתבוע אותו ישירות. כדי שהיורש יוכל להיפרע מהעיזבון, עליו להוכיח כי מבחינה מהותית מדובר בחוב של המנוח ולא בהתחייבות אישית עצמאית שלו שאינה קשורה לעיזבון. :: :legal_note

סעיף 137 לחוק הירושה קובע כי על הירושה יחול דין מקום מושבו של המוריש בשעת מותו. אולם, בנוגע למקרקעין בחו"ל, מדינות רבות מחילות את דין מקום הימצא הנכס (Lex Situs). יורש שערב לחובות המוריש חייב לבחון האם הדין במדינה הזרה מכיר בערבותו כחוב בר-תביעה מהעיזבון המקומי. :: :

מקום מושב ומרכז חיים: המבחן העובדתי

סוגיית מקום המושב (Domicile) היא המבחן המרכזי בדיני ירושה בינלאומיים. בע"א 587/85 הבהיר בית המשפט העליון כי יש לבחון היכן היה מרכז חייו הממשי של הנפטר, מעבר לרישום פורמלי. מבחן זה קובע את הדין החל על נכסי מטלטלין וכספים בחו"ל. הוכחת הזיקה לישראל (כגון מקור המימון של החשבונות הזרים מפעילות עסקית בישראל) עשויה להוביל להחלת עקרון אחידות העיזבון, המונע פיצול של הירושה ומאפשר הסדרת חובות כוללת.

בנוסף, מעמד בן הזוג וזכויותיו בנכסים מושפעים מהדין החל. בת"ע 5440-03-21 הודגש הצורך בהוכחת גמירות דעת משותפת ושיתוף רכושי מהותי. אם בן זוג מבקש ליהנות מפירות העיזבון, עולה השאלה האם עליו לשאת גם בנטל החובות שנוצרו במסגרת ניהול משק הבית או העסק המשותף, מכוח עקרונות השיתוף.

אסטרטגיה משפטית בניהול עיזבון בינלאומי

בניהול עיזבון עם נכסים בחו"ל, נדרשת פעולה סדורה:

1. 1.מיפוי דינים: בדיקה האם המדינה הזרה דורשת צו אכיפה (Exequatur) לצו הירושה הישראלי.
2. 2.הוכחת זיקה: הצגת ראיות לכך שנכסי החו"ל הם חלק אינטגרלי מהפעילות הכלכלית של המוריש בישראל.
3. 3.דרישת שיפוי: הגשת בקשה לקיזוז חובות הערבות של היורש מתוך כלל נכסי העיזבון בטרם החלוקה, בהתבסס על סעיף 137. :: :common_mistake

יורשים רבים טועים לחשוב כי העיזבון יכסה אוטומטית ערבות אישית שהם חתמו עליה עבור המוריש. במציאות, הנושה יכול לפנות ישירות לערב. ללא עיגון משפטי של זכות השיפוי מהעיזבון לפני חלוקת הנכסים, היורש-הערב עלול למצוא עצמו נושא בחוב לבדו בעוד שאר היורשים מקבלים נכסים נקיים. :: :: :: key_takeaways

• •ברירת הדין: סמכות בית המשפט בישראל אינה גוררת בהכרח את תחולת הדין הישראלי על נכסים בחו"ל.
• •אחריות ערב: יורש שחתם על ערבות אישית למוריש נושא בסיכון ישיר מול נושים; עליו להסדיר את השיפוי מהעיזבון כחלק מניהול העיזבון.
• •אחידות העיזבון: המגמה היא לראות בעיזבון יחידה אחת, אך חריגים בדין הזר עלולים להוביל לפיצול הדינים.
• •חובות קודמים לחלוקה: יש לסלק את חובות העיזבון (כולל התחייבויות שנוצרו מכוח ערבויות) לפני חלוקת המנה ליורשים. :: :

רשימת קריאה מומלצת

1. 1.חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיפים 126-155.
2. 2.חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיפים 136-144.
3. 3.ע"א 598/85, פד"י מד(1) 049 — סמכות בינלאומית וברירת דינים.
4. 4.ת"ע 27040-06-19, בעניין בחירת דין משתמעת.

© 2026 עו"ד ונוטריון ציון בהלול. כל הזכויות שמורות.

# זכויות יוצרים: © 2026 עו"ד ונוטריון ציון בהלול. כל הזכויות שמורות.

משפחת שטרן: הצל הכלכלי של עולם הסטארט-אפים

מותו הפתאומי של יצחק שטרן (74) הותיר את משפחתו בהלם כפול. יצחק, דמות אסרטיבית וסמכותית בקהילה החרדית באזור השומרון, היה ידוע כמי ששילב ידיים עם עולם ההייטק והסטארט-אפים. אולם, תחת מעטה ההצלחה היזמית, הסתתרה מציאות של קבלן שיפוצים ובנייה קטנה שנאבק בחובות מצטברים. מרסל, מנהל העיזבון הממונה, מצא עצמו דומע לא פעם אל מול הררי החובות שנחשפו; רגישותו של מרסל עמדה בניגוד גמור ליציבות הפיננסית המדומה שיצחק הקרין בחייו.

דנה ורוני, הילדים שהיגרו לחו"ל וביססו שם את חייהם, חזרו ארצה רק להלוויה. הם נחתו לתוך סיר לחץ משפחתי: נכס מסחרי מושכר ובית פרטי במושב שהיו תחת איום של נושים. אביעד (46), בנו של יצחק מנישואיו הראשונים, משמש כעורך דין המנסה לתמרן בין דבורה (69), אלמנתו של יצחק מנישואיו השניים, לבין אחיו המרוחקים. דבורה, שהייתה שותפה של יצחק לא רק לחיים אלא גם בעבודות הבנייה, הצהירה בכנות חסרת טאקט כי חובות הפנסיה וביטוח החיים הם המוצא האחרון שלה להישרדות כלכלית.

שאלת מקום המושב והנכסים בחו"ל

המחלוקת המרכזית התמקדה בחשבון השקעות שניהל יצחק בחו"ל, שריד מימיו כיזם הייטק. דנה ורוני טענו כי על כספים אלו לא חל הדין הישראלי, וזאת בהסתמך על אזרחותם הזרה ועל רישומיו של יצחק כתייר באותה מדינה בתקופות מסוימות. כאן נכנס לפעולה עו"ד גרגורי, המייצג את המשפחה בגישה דיפלומטית. גרגורי הפנה את הצדדים לע"א 587/85, שם נקבע כי אזרחות זרה או רישום כתייר אינם מכריעים לבדם את שאלת מקום המושב. יש לבחון את מרכז החיים בפועל. מכיוון שיצחק המשיך לנהל את עסק הקבלנות שלו בשומרון עד ימיו האחרונים, הזיקה לישראל הייתה מובהקת.

המשמעות עבור דנה ורוני הייתה קשה לעיכול. אם הדין הישראלי חל, הרי שכלל נכסי העיזבון, כולל תיק ההשקעות הזר, חשופים לפירעון החובות לנושי בנייה שהשאיר יצחק. אביעד, בחושיו המחודדים, הבין שחופש ההורשה הישראלי מאפשר גמישות מסוימת, אך עליו להוכיח כי כוונת אביו הייתה להגן על דבורה. הוא השתמש בת"ע 27040-06-19 כדי לטעון שאף אם לא הייתה צוואה מפורשת בנוגע לנכסי החו"ל, עצם העובדה שהעסקים הופעלו מישראל מלמדת על רצון להחלת הדין המקומי על המארג הרכושי כולו.

ידועים בציבור או נישואים שניים: מבחן הקשר המהותי

דבורה עמדה בפני אתגר נוסף. אף שהייתה נשואה ליצחק, הילדים מנישואיו הראשונים ניסו לצמצם את חלקה בנכס המסחרי המושכר. הם העלו טענות על הפרדה רכושית דה-פקטו בשנותיו האחרונות של יצחק. גרגורי נאלץ להזכיר לצדדים את פסיקת בית המשפט בת"ע 5440-03-21. באותו מקרה, כב' השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר קבעה כי מגורים תחת קורת גג אחת אינם מספיקים להוכחת שיתוף רכושי, ויש להראות גמירות דעת משותפת ומסגרת זוגית אינטימית. במקרה של דבורה, נאמנותה המוחלטת ליצחק במהלך מחלתו, והעובדה שעבדה עמו כתף אל כתף בעסק השיפוצים, היוו ראיה ניצחת לשיתוף כלכלי וזוגי שאינו מאפשר את נישולה, חרף דבריה הבוטים לעיתים.

המחלוקת החריפה כאשר התברר כי קיימות פוליסות ביטוח חיים שבהן המוטבים הם דנה ורוני, בעוד החובות בבנק דורשים כיסוי מיידי. דבורה טענה כי הכספים צריכים לשמש לכיסוי חובות הקבלנות, שכן אלו נוצרו לטובת רווחת המשפחה כולה. מרסל, ברגע של סערה רגשית, הפציר באחים להבין את עומק ההקרבה של דבורה. הוא הסביר להם כי לפי ע"א 598/85, גם אם בית המשפט בישראל מוסמך לדון בנכסים, הדין החל מוכרע לפי כללי ברירת הדין, ובמקרה של חובות עיזבון בישראל, לא ניתן להתחמק מהם באמצעות הברחת נכסים לחו"ל.

הגישור: הפתרון המניע את ההליך המשפטי

ברגע האחרון, רגע לפני שהתיק הופך לקרב משפטי מדמם בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, הציע גרגורי לפנות לגישור פרטי. הוא ידע שהנאיביות של האחים והדיפלומטיות של אביעד יכולים להיפגש באמצע הדרך. במהלך הגישור, הוצגה האסטרטגיה המבוססת על סעיף 137 לחוק הירושה: הסכמה על חלוקה שתאפשר לדבורה להישאר בבית במושב, תוך שימוש בחלק מתיק ההשקעות בחו"ל לסילוק החובות הבוערים של עסק השיפוצים. האחים, שחששו מניהול הליך יקר מיבשת אחרת, הבינו כי עמדתה של דבורה מגובה בראיות למגורים משותפים ושיתוף פעולה עסקי ארוך שנים, בדומה למבחנים שהוצגו בת"ע 5440-03-21.

בסופו של דבר, ההבנה כי המנוח השאיר אחריו מורשת של חובות לצד נכסים, אילצה את כולם לוותר. הדין הצרפתי או התקנה האירופית שהוזכרו בת"ע 27040-06-19 שימשו ככלי עזר פרשני להבנת רצונו של אדם בעל זיקות בינלאומיות להסדיר את ענייניו במקום מושבו העיקרי. הסכם הגישור נחתם ברוח של פשרה, כאשר מרסל מנגב דמעה של הקלה, ואביעד מצליח לשמור על שלום הבית בין האלמנה לאחיו המרוחקים.