האם ניתן לערוך צוואה ללא עורך דין?

התשובה הקצרה לשאלה האם ניתן לערוך צוואה ללא עורך דין היא כן. מבחינה חוקית, אין כל חובה בדין הישראלי לערוך צוואה באמצעות עורך דין, ואדם יכול בהחלט לערוך את צוואתו בעצמו. חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), מכיר בארבע דרכים שונות לעריכת צוואה, כאשר בחלקן מעורבותו של עורך דין אינה נדרשת כלל, ובאחרות היא עשויה להיות מומלצת אך לא חובה סטטוטורית.

הדרכים לעריכת צוואה על פי חוק הירושה:

החוק מגדיר בסעיפים 19 עד 23 ארבע צורות אפשריות לעשיית צוואה:

1. 1.סעיף 19 לחוק קובע את האפשרות לערוך "צוואה בכתב יד". צוואה כזו תקפה לחלוטין אם היא נכתבה כולה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך הכתוב בכתב ידו, וחתומה בכתב ידו. אין צורך בעדים או בעורך דין.
2. 2.סעיף 20 לחוק מגדיר "צוואה בעדים". זוהי צוואה בכתב, נושאת תאריך וחתומה על ידי המצווה בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים (שיכולים להיות כל אדם כשיר, ולאו דווקא עורכי דין) חותמים באותו מעמד לאישור הצהרתו.
3. 3.סעיף 22 לחוק מתייחס ל"צוואה בפני רשות", אשר נאמרת או מוגשת בכתב בפני שופט, רשם של בית משפט, חבר בית דין דתי או נוטריון.
4. 4.סעיף 23 עוסק ב"צוואה בעל פה", השמורה למקרים קיצוניים של שכיב מרע (אדם הנוטה למות), ונעשית בפני שני עדים המבינים את שפתו.

למרות שהחוק מאפשר עריכת צוואה עצמאית, קיימות סכנות כבדות משקל בעריכת צוואה ללא ליווי משפטי מקצועי. הפסיקה הישראלית קובעת עקרונית כי עיקרון העל בדיני ירושה הוא "כיבוד רצון המצווה", ועל כן בתי המשפט יעשו מאמץ לקיים את הצוואה. עם זאת, בתי המשפט נוטים לפסול או לתת פרשנות שונה לצוואות אשר נוסחו בצורה עמומה, סתירתית או ללא היכרות עם דרישות החוק.

הסכנות המרכזיות בעריכת צוואה ללא עורך דין:

ראשית, פגמים צורניים. כאשר אדם עורך צוואה בכתב יד (לפי סעיף 19), מספיק שחלק מהטקסט או התאריך הודפס במחשב והמצווה רק חתם, כדי שהצוואה תהיה חסרת תוקף כצוואה בכתב יד. פגמים צורניים עלולים להוביל לכך שבית המשפט יסרב לקיים את הצוואה, או שנטל ההוכחה יעבור אל המבקש לקיים אותה, דבר שמקל מאוד על מתנגדים פוטנציאליים לטעון לפסילתה. בית המשפט בודק בדווקנות את התקיימותם של היסודות הצורניים.

שנית, מעורבות נהנים. סעיף 35 לחוק הירושה קובע באופן מפורש כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה, או לקח באופן אחר חלק בעריכתה – בטלה. פעמים רבות, אדם הכותב צוואה בעצמו ללא ייעוץ משפטי, נעזר בתום לב בילדיו או ביורשים פוטנציאליים אחרים (למשל, בן שעוזר לאביו להדפיס את הצוואה, או מסיע אותו לעדים, או יושב לצידו בעת הכתיבה). סיוע תמים זה עלול להוביל לפסילת הצוואה כולה או חלקה בשל מעורבות בעריכתה, גם כאשר אין כל ספק שזה היה רצונו האמיתי של המצווה. עורך דין מיומן יודע לנטרל לחלוטין את הנהנים מכל שלב בתהליך, כדי להגן על הצוואה מפני סעיף זה.

שלישית, טענות בדבר העדר כשירות והשפעה בלתי הוגנת. סעיף 26 לחוק קובע כי צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה. כמו כן, סעיף 30 לחוק קובע כי צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה. כאשר צוואה נערכת ללא גורם מקצועי מתווך, קל יותר למתנגדים לטעון שהמצווה היה נתון ללחצים או שמצבו הקוגניטיבי לא איפשר לו להבין את משמעות מעשיו. לעומת זאת, כאשר צוואה נערכת במשרד עורך דין, מוקדשת תשומת לב מיוחדת לבירור רצונו החופשי של המצווה וכשירותו, ללא נוכחות איש בחדר פרט לעורך הדין (ומוזמנת חוות דעת רפואית במקרים המתאימים). עורך הדין מתעד את המעמד, מה שמהווה חומה בצורה מפני טענות עתידיות של מתנגדים. בתי המשפט נוטים לייחס משקל רב לעדותו של עורך הדין שערך את הצוואה באשר למצבו ולגמירות דעתו של המצווה.

רביעית, ניסוח עמום והוראות בלתי חוקיות או חסרות. סעיף 34 לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה. אדם שאינו משפטן עשוי לכלול תנאים שאינם תקפים מבחינה משפטית (כמו התניית ירושה בגירושין של היורש, או תנאים המנוגדים לתקנת הציבור), או להשתמש בניסוח שאינו מגדיר במדויק את הנכסים. לעיתים אדם מצווה נכס ספציפי שיימכר עד ליום פטירתו, ולא משאיר הוראות שיוריות (סעיף סל) ליתר העיזבון. הדבר מוביל לסכסוכי ירושה קשים ולירידה לטמיון של חלק ניכר מהעיזבון בשל הוצאות משפט עצומות. כמו כן, מנגנונים משפטיים מורכבים כמו "יורש אחר יורש" (לפי סעיף 42 לחוק, המגביל את זכותו של היורש הראשון להוריש את הנכס הלאה) או "יורש במקום יורש" (לפי סעיף 41 לחוק) דורשים ניסוח קפדני ומדויק מאוד שאדם מן היישוב לרוב אינו בקיא בדקויותיו. קיימת חשיבות מכרעת לתכנון מס ולידיעת השלכות המס על היורשים בהורשת נדל