חברות מסחר ובורסה קריפטו

:::author_note

מאת המחבר: עו"ד ונוטריון ציון בהלול

כתיבת הפרק העוסק בירושת נכסים דיגיטליים בבורסות מסחר נועדה להעמיד לרשות הקורא את השילוב המדויק שבין הפרקטיקה הנוטריונית לבין התאוריה המשפטית המתפתחת. עולם הקריפטו מציב אתגרים בשל ההתנגשות בין טכנולוגיה מבוזרת לבין הדין המסורתי. האחריות המקצועית בניהול עיזבונות אלו היא גישור על הפער עבור יורשים אל מול פלטפורמות זרות. :: :

# פרק 155: חברות מסחר ובורסה קריפטו – רישום, חשבון והעברה

תרחיש להמחשה

המנוחה הותירה אחריה עיזבון הכולל נכסי מקרקעין, עסק פעיל וחשבונות בבורסות קריפטו זרות (Custodial Wallets) בשווי משמעותי. לצד הנכסים, נותרו חובות לנושים שונים. יורשיה החוקיים הם שני ילדיה, כאשר אחד מהם סעד אותה בשנותיה האחרונות והשני היה מנותק מהמשפחה תקופה ארוכה. בנוסף, בן זוגה של המנוחה בעשור האחרון, שלא נכלל בצוואתה, דורש לקבל מחצית מהנכסים הדיגיטליים מכוח חזקת השיתוף, בטענה שהם נצברו במהלך חייהם המשותפים כמאמץ משותף. היורשים נתקלים בקשיים מול בורסת המסחר הזרה, הדורשת הליכי זיהוי (KYC) והוכחת בעלות משפטית לפי הדין המקומי והבינלאומי, בעוד הנושים מבקשים לעקל את הזכויות החוזיות של המנוחה מול הבורסה.

התרחיש נועד להמחשה בלבד ואינו מתאר בעלי דין או הליך משפטי מסוים.

הסטטוס המשפטי של חשבונות בבורסות קריפטו

כאשר אנו דנים בירושת נכסים דיגיטליים המוחזקים בחברות מסחר ובורסות קריפטו, אנו עוסקים בייצור כלאיים משפטי. מצד אחד, הנכס עצמו (מטבעות מבוזרים) הוא דיגיטלי ומוצפן; מצד שני, הזכות של המנוח כלפי הבורסה היא זכות חוזית מובהקת. בשונה מארנק קר או ארנק תוכנה שבו השליטה היא טכנולוגית (המפתח הפרטי נמצא בידי המשתמש), בבורסות המסחר (כגון Binance, Kraken או Coinbase), השליטה בנכסים נמצאת בידי החברה המפעילה. המנוח החזיק ב'חשבון' המקנה לו זכות לקבלת המטבעות, בדומה לזכותו של מפקיד מול בנק, אך ללא ההגנות הרגולטוריות המוכרות.

סעיף 1 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כי במותו של אדם עובר עיזבונו ליורשיו. העיזבון כולל את כלל הזכויות והחובות של המנוח. זכויות בבורסת קריפטו זכויות לכל דבר ועניין, גם אם המדינה טרם הסדירה את אופן הרישום שלהן באופן פורמלי. האתגר המרכזי הוא הליך ה-KYC (Know Your Customer) הדיגיטלי. בורסות זרות אינן כפופות באופן ישיר לצווי בית משפט ישראליים, אלא אם כן יש להן נציגות מקומית או שהן מכירות בדין הישראלי מכוח תנאי השימוש שלהן. יורש המבקש לגשת לחשבון בורסה נכנס בנעלי המנוח גם לעניין החובות. החובות שהותיר מנוח אינם נעלמים בגלל שהנכסים מוגדרים כדיגיטליים. הנושים יכולים להטיל עיקול על הזכות החוזית של היורשים מול הבורסה, ככל שהם מודעים לקיומה. :: :legal_note

חשבון בבורסת קריפטו אינו מהווה 'חשבון בנק' במובנו המסורתי לפי פקודת הבנקאות. מדובר בנכס המוגדר כ'זכות לקבלת נכס'. לכן, הוראות בדבר 'אריכות ימים' (Joint Tenancy with Right of Survivorship) הקיימות בבנקים, לרוב אינן חלות או אינן מוכרות באופן אוטומטי בבורסות, אלא אם הוגדרו במפורש בתקנון הבורסה. היעדר אסדרה גורם לכך שכל בורסה פועלת לפי תקנון פנימי משלה, המעוגן בתנאי השימוש (TOS) המהווים חוזה אחיד. :: :

תקנון החברה אל מול רצון היורשים

בבחינת תקפותם של תנאי השימוש בבורסות הקריפטו מול חוק הירושה הישראלי, יש להידרש להלכת ד"נ 39/80. פסק דין זה עסק במפגש שבין דיני חברות לדיני ירושה. בית המשפט העליון בחן את שאלת פקיעתן של מניות עם מות בעליהן בהתאם לתקנון החברה. ההלכה שנקבעה שם רלוונטית לעולם הקריפטו: סעיף 8(א) לחוק הירושה, האוסר על עסקאות בירושה עתידית, אינו פוסל כל הסדר שתוצאתו הכלכלית מושפעת ממותו של אדם.

בית המשפט בד"נ 39/80 קבע כי לא ניתן להשתמש בתקנון חברה כדי לבצע העברה מכוונת של רכוש לישות אחרת תוך עקיפת חוק הירושה. יחד עם זאת, ניתן להגדיר את תוכן הזכות ככזו שמוגבלת בזמן. היורשים נדרשים להוכיח כי הנכסים בבורסה הם קניינם מכוח הירושה. מנגד, טענות בן זוג שנותר בחיים עשויות להישען על ע"א 663/87. בפרשה זו נקבע כי חזקת השיתוף חלה גם על נכסים עסקיים ומוניטין. אם בן הזוג יוכיח מאמץ משותף ואורח חיים תקין, הרי שמחצית מהמטבעות בבורסה עשויים להשתייך לו עוד לפני חלוקת העיזבון. המטבעות הדיגיטליים אינם חסינים מחזקת השיתוף בשל אופיים הווירטואלי; המשפט הישראלי רואה בהם ערך כלכלי בר-מימוש המהווה חלק מהרכוש המשותף. :: :case_law

ד"נ 39/80 – בית המשפט העליון קבע כי סעיף 8(א) לחוק הירושה חלה על הסדרים בתקנון חברה, אך אינו אוסר הסדר שתוצאתו מושמפע ממוות, כל עוד אינו מהווה העברה מכוונת של זכות ירושה מחוץ לדין.

ע"א 663/87 – העליון פסק כי חזקת השיתוף חלה גם על נכסים עסקיים ומוניטין אם הוכח מאמץ משותף. יורשים אינם רשאים לפעול כדי לשלול זכויות מהותיות מבן זוג שנותר בחיים, גם אם הוא אינו מוזכר בצוואה. :: :

הליכי העברה ורישום בפועל

קבלת צו ירושה היא שלב ראשון בהליך. בורסות קריפטו בינלאומיות דורשות מסמכים מאומתים. נוטריון המטפל בתיק נדרש לאשר את תרגום צו הירושה לאנגלית ולהשיג אישור אפוסטיל. בורסות עלולות להערים קשיים עקב נהלי איסור הלבנת הון או פעילות חשודה בחשבון נפטר. לכן, הפנייה לבורסה חייבת להיות מגובה בתיעוד רפואי המעיד על מועד הפטירה ובצו שיפוטי המפרט את זהות היורשים.

בנוסף, יש לתת את הדעת להוראות של 'יורש אחר יורש'. בפרשת בע"מ 1857/24, בית המשפט העליון דן באכיפת הסדרים של יורש אחר יורש בצוואות הדדיות. אם נקבעו בצוואה יורשים עוקבים לנכסי הקריפטו, היורש הראשון אינו רשאי לפגוע בזכויות היורשים הבאים ביחס לרכוש זה. עם זאת, כפי שנקבע בת"ע 25619-02-24, קיימת הגבלה ליכולת השליטה של המצווה. ניסיון להשאיר נכסים בתוך המשפחה לצמיתות בטל מעיקרו, שכן הוא פוגע בזכות הקניין של היורשים וחורג מהמנגנונים החוקיים המוגבלים בזמן.

מראה מקום: מבט מן החדר אל עזבון משפחת גולדשטיין

במהלך התקופה בה סעדתי את מנחם בביתו שבגוש עציון, נחשפתי לדינמיקה המורכבת של משפחה אמידה שהונה נבנה על יסודות של אדריכלות ורפואה, אך נסדק אל מול המציאות הדיגיטלית החדשה. מנחם, שהיה אדריכל בעל שם, ניהל את נכסיו בשקט שהפך לעיתים לחוסר שיקול דעת מוחלט בשל אופיו הסלחני. חנה, בת זוגו מזה עשור, אף היא אדריכלית, עמדה לצדו בנאמנות, אך בתוך הבית פנימה רחש המתח מול עמרם, בנו של מנחם מנישואיו הראשונים. עמרם, מורה במקצועו, לא הצליח להשלים עם המעבר של אביו למאה העשרים ואחת, ובייחוד עם העובדה שחלק ניכר מההון הושקע בבורסות קריפטו זרות.

הסכסוך פרץ במלוא עוזו סביב מינוי מנהל העיזבון. אביגיל, שמונתה לתפקיד, מצאה עצמה פסימית ועייפה אל מול המאבק המשפטי בין חנה לבין עמרם. בעוד שחנה ביקשה לשמור על הרצף העסקי ולהכיר בזכויותיה בנכסים מכוח חזקת השיתוף, עמרם חשש מנישול מוחלט. אבנר, עורך הדין הוותיק של המשפחה, ניסה לגשר בין הצדדים, אך האהבה העמוקה ששררה בעבר התערערה ברגע שהכסף הפך למספרים על מסך בבורסה זרה.

יישום חזקת השיתוף על נכסים עסקיים בראי ע"א 663/87

המחלוקת המרכזית בתיק גולדשטיין התמקדה בשאלה האם חנה זכאית למחצית מחשבון הקריפטו שנרשם על שמו של מנחם בלבד. בבחינת המקרה לאור ע"א 663/87, עלתה הטענה כי הנכסים הדיגיטליים, המוגדרים כנכסים עסקיים לכלדבר, נצברו במהלך חייהם המשותפים תחת חזקת השיתוף. בית המשפט אורח חיים תקין ומאמץ משותף מקימים זכות מהותית בנכסים אלו. חנה הוכיחה כי עבודתה המשותפת עם מנחם במשרד האדריכלות וההתנהלות הכלכלית המשותפת בגוש עציון מצדיקים אתהחלת החזקה גם על המטבעות המבוזרים.

יורשים, ובמקרה זה עמרם, אינם יכולים לפעול בחוסר תום לב כדי לשלול מבן הזוג את זכויותיו המהותיות בטענה שמדובר ב'זכות אישית' מול הבורסה. כפי שנקבע בע"א 663/87, המוניטין העסקי והנכסים שנצברו כחלק מהמאמץ המשותף אינם יוצאים מגדר העיזבון בטרם חולקו לבן הזוג. בנסיבות אלו, טענתה של חנה קיבלה משנה תוקף משפטי, שכן הטכנולוגיה הדיגיטלית אינה גוברת על עקרונות הצדק והשיתוף המשפחתי.

הגבלות על עבירות נכסי אמנות ועתיקות: ת"ע 25619-02-24

מעבר לקריפטו, הותיר מנחם אוסף יקר ערך של חפצי אמנות ועתיקות, וכן נכס מסחרי מושכר. בצוואתו ביקש מנחם להורות כי האוסף יישאר 'בתוך המשפחה' ולא יימכר לעולם לזרים. עמרם נאחז בסעיף זה כדי למנוע מחנה לממש את חלקה בנכסים אלו. כאן נכנסת לתמונה פסיקת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בת"ע 25619-02-24, אשר קבעה מפורשות כי מצווה אינו יכול לשלוט בזהות יורשי יורשיו 'עד סוף כל הדורות'.

הוראה האוסרת מכירה לצמיתות פוגעת בזכות הקניין של היורשים וחורגת מהמנגנונים המוכרים בחוק הירושה. בית המשפט ביטל הוראות דומות שנועדו להגביל את חופש הפעולה הכלכלי של היורשים מעבר למנגנון של 'יורש אחר יורש' המוגבל לשני דורות בלבד. במקרה גולדשטיין, הניסיון להקפיא את אוסף העתיקות כנכס משפחתי נצחי הוכרז כבטל, מה שאפשר לאביגיל, כמנהלת העיזבון, לבחון חלוקה מאוזנת יותר בין הניצים.

צוואות הדדיות ויורש אחר יורש: בחינת בע"מ 1857/24

הקושי המשפטי החמיר כאשר התגלה כי מנחם וחנה ערכו בעבר צוואות הדדיות שכללו הסדר של 'יורש אחר יורש'. מנחם רצה להבטיח שחשבונות הקריפטו יעברו לחנה ולאחר מכן לעמרם. אולם, חנה טענה כי היא רשאית לבצע שינויים בנכסים שקיבלה מכוח הירושה. בהתאם להלכת בע"מ 1857/24, בית המשפט העליון קבע כי יש לאכוף את ההסדר של יורש אחר יורש שנקבע בצוואות ההדדיות. בן הזוג שנותר בחיים אינו רשאי לפגוע בזכויות היורשים הבאים ביחס לרכוש שקיבל מכוח הצוואה ההדדית.

עם זאת, דעת הרוב בבע"מ 1857/24 מאפשרת לבצע התאמות ותיקונים שיגשימו את רצון המצווה המאוחר מבלי לפגוע במהות ההסדר ההדדי. במקרה של משפחת גולדשטיין, הדבר הוביל להבנה כי למרות שחנה היא היורשת המיידית של נכסי הקריפטו, קיימת לה חובה לשמר את ליבת העיזבון עבור עמרם כדור הבא. הסכסוך, שהיה עתיד להיגרר שנים בבתי המשפט, הגיע לפתרונו באמצעות הסכם ירושה מוסכם שנרשם אצל רשם הירושות, המאזן בין חזקת השיתוף של חנה לבין זכויותיו של עמרם כיורש שני, תוך הסדרת הגישה הטכנולוגית אל מול הבורסות הזרות בסיועה של אביגיל. :: :common_mistake

ניסיון של יורשים להיכנס לחשבון הבורסה באמצעות פרטי הגישה של המנוח ללא דיווח רשמי עלול להוביל לנעילה מיידית של החשבון בשל הפרת תנאי שימוש ולסיבוך מול רשויות המס. יש לפעול תמיד בערוץ הרשמי של מחלקת הירושות של הבורסה. :: :: :: key_takeaways

1. 1.חשבון בורסה הוא זכות חוזית, והעברתו כפופה לתנאי השימוש של הפלטפורמה ולדין הירושה הישראלי.
2. 2.חזקת השיתוף חלה על נכסי קריפטו כנכסים עסקיים, ללא קשר לזהות הרשום בבורסה.
3. 3.צו ירושה המופנה לבורסה זרה מחייב תרגום נוטריוני ואישור אפוסטיל.
4. 4.הוראות בצוואה המגבילות את עבירות הנכסים לצמיתות בטלות לפי הפסיקה. :: :: :: further_reading

• •חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיפים 1, 8, ו-42.
• •ד"נ 39/80 ברדיגו נ'ד. ג. ב. 9 בע"מ – היחס בין תקנון חברה לירושה.
• •ע"א 663/87 חזקת השיתוף בנכסים עסקיים.
• •בע"מ 1857/24 – אכיפת יורש אחר יורש בצוואות הדדיות.
• •ת"ע (חיפה) 25619-02-24 – בטלות הוראות המגבילות מכירה לצמיתות. :: :

© 2026 עו"ד ונוטריון ציון בהלול. כל הזכויות שמורות.