בן שטען שהדירה אינה חלק מהעיזבון – התביעה נדחתה

ההלכה בקצרה

בית המשפט דחה את התביעה. נקבע כי כאשר קיימת צוואה תקפה, הירושה היא לפי הצוואה. העובדה שהדירה לא הוזכרה במפורש אינה מוציאה אותה ממסת העיזבון, במיוחד כאשר הצוואה כללה הוראה רחבה בדבר כל רכושו וזכויותיו של המנוח. בית המשפט קבע כי לכל היותר הוכח שהאב אפשר לתובע להתגורר בדירה במשך שנים רבות, אך לא הוכחה מתנה של זכות בעלות. טענות בדבר השקעות כספיות בבנייה לא הוכחו, וגם אילו היו מוכחות, אין בכך לבדו כדי להקנות בעלות במקרקעין. גם מסמך מאוחר שהוצג, אשר נערך לכאורה לצורכי הנחת ארנונה ונכתב בו שהאב נותן לתובע את הנכס ללא תמורה, לא הספיק להוכיח מתנה שהושלמה. לכל היותר היה בו רמז להתחייבות לתת מתנה, שלא הושלמה ברישום.

סיפור המקרה ומה נפסק

כב' השופט אריאל ממן דן בתביעה של בן שטען כי דירה הרשומה על שם אביו המנוח אינה חלק מהעיזבון, אלא שייכת לו. האב רכש בעבר מגרש, ועליו נבנתה דירה שבה התגורר הבן במשך עשרות שנים. לאחר פטירת האב התברר כי קיימת צוואה תקפה שבה הוריש האב את כל רכושו לבן אחר, תוך מתן סכומים מסוימים לילדים נוספים, וללא אזכור של התובע. התובע טען כי האב הבטיח לו את הדירה במתנה, כי הוא השקיע בבנייתה, כי התגורר בה שנים רבות ללא התנגדות, וכי העובדה שהדירה לא הוזכרה במפורש בצוואה מלמדת שהאב לא ראה בה חלק מנכסיו.

שאלות נפוצות

שירותים משפטיים קשורים