פסקי דין לפי נושא

פסקי דין בנושא נכסי מקרקעין בעיזבון

פסקי דין בנושא נכסי מקרקעין בעיזבון — פירוק שיתוף בדירת ירושה, רישום בטאבו, דמי שימוש, ומקרקעין לא מוסדרים.

בדיקת סיכויים משפטית

סינון לפי ערכאה

רע"א 2267/95
בית המשפט העליון

רכישת זכויות בהסתמך על צו ירושה ותיקון צו ירושה

ההלכה:

צו ירושה הוא הצהרתי ואינו יוצר זכויות יש מאין. הסתמכות בתום לב על צו ירושה עשויה לזכות בהגנה בתנאים מסוימים.

משמעות מעשית:

כאשר יש חשד שצו ירושה הוצא בטעות או במרמה, חשוב לפעול במהירות לביטול או תיקון הצו.

ע"א 513/82
בית המשפט העליון

צו ירושה הצהרתי, דירת מגורים, סעיפים 113 ו-115 לחוק הירושה

ההלכה:

צו ירושה הוא הצהרתי בלבד ואינו יוצר את הזכות. עד לסילוק חובות העיזבון וחלוקתו, ליורש יש חלק בכלל העיזבון ולא בנכס מסוים. זכות מגורים לפי סעיף 115 אינה שכירות מוגנת רגילה, ודמי השכירות ושיעורה נקבעים לפי שיקול דעת בית המשפט.

משמעות מעשית:

כאשר יש דירת מגורים בעיזבון, אסור למהר להניח שכל יורש מחזיק בזכות ישירה בדירה עצמה. יש לבדוק חובות עיזבון, זכויות בן זוג, זכות קדימה, מגורים בפועל וחלוקה בין יורשים.

ע"א 724/87
בית המשפט העליון

חופש הציווי, כשרות לערוך צוואה ותנאים בלתי מוסריים בצוואה

ההלכה:

נקודת המוצא היא כיבוד רצון המת וחופש הציווי. כל אדם כשר לערוך צוואה אלא אם הוכח אחרת בראיות כבדות משקל.

משמעות מעשית:

גם צוואה שמדירה בן משפחה או כוללת הוראה קשה יכולה להיות תקפה. ההתנגדות צריכה להתבסס על ראיות ממשיות.

ע"א 763/88
בית המשפט העליון

מתנה שתוקפה לאחר מוות – בטלות לפי חוק הירושה

ההלכה:

השאלה המרכזית לפי סעיף 8(ב) לחוק הירושה היא האם המתנה הוקנתה למקבל לאלתר, או שמא הזכייה הממשית נדחתה עד לאחר מות הנותן.

משמעות מעשית:

העברת דירה או נכס לבני משפחה תוך שמירת שליטה מלאה לנותן עלולה להיחשב הורשה לאחר המוות ולא מתנה תקפה.

ת"ע 64955-07-23
בית המשפט לענייני משפחה

אם שהורישה את עיזבונה לשלושה מתוך שנים-עשר ילדים

ההלכה:

כאשר צוואה מדירה חלק מהילדים, אין די בתחושת אי-צדק או בטענות כלליות - יש צורך בראיות של ממש

משמעות מעשית:

כאשר צוואה מדירה יורשים טבעיים, יש צורך בתיק ראייתי מדויק. מי שעורך צוואה כזו צריך לתעד היטב את רצון המצווה ואת נסיבות העריכה.

ת"ע 26022-12-18
בית המשפט לענייני משפחה

בית המשפט העדיף ראיות מזמן אמת על חוות דעת רפואית רטרוספקטיבית

ההלכה:

בית המשפט דחה את ההתנגדות לצוואת 2009 והורה על קיומה. נקבע כי זהו אחד המקרים החריגים שבהם יש מקום לסטות מחוות דעת מומחה בית המשפט, לאור ראיות מזמן אמת שתמכו בכשירות המנוח.

משמעות מעשית:

בהערכת כשרות לצוות, ראיות מזמן אמת עשויות לגבור על חוות דעת רטרוספקטיבית שניתנת שנים לאחר מכן. קריאה לפעולה: בתיקי כשרות חשוב לאתר מסמכים שנערכו סמוך למועד הצוואה: חוות דעת, פרוטוקולים, מסמכי בנק, הליכים משפטיים ועדויות של מי שפגש את המצווה בזמן אמת.

ת"ע 25619-02-24
בית המשפט לענייני משפחה

הוראה בצוואה להשאיר דירה "בתוך המשפחה לעולם" בוטלה

ההלכה:

בית המשפט קיבל את הבקשה וביטל את ההוראה בצוואה האוסרת מכירה לזרים "לעולם". נקבע כי מצווה אינו יכול לשלוט בזהות יורשי יורשיו עד סוף כל הדורות. הוראה כזו חורגת מהמנגנונים שמכיר חוק הירושה, ובעיקר מההסדר של יורש אחר יורש, שמוגבל ואינו מאפשר שרשרת אינסופית של יורשים. בית המשפט קבע כי ההוראה פוגעת בזכות הקניין של היורשים ומגבילה באופן בלתי סביר את יכולתם לבצע עסקאות, לפרק שיתוף או ליהנות מזכויותיהם במקרקעין.

משמעות מעשית:

צוואה יכולה להטיל חיובים ותנאים, אך לא כל תנאי יכובד. הוראה שמנסה לשלוט בנכס "לעולם" או למנוע מכירתו לצדדים שלישיים ללא גבול עלולה להתבטל. כאשר רוצים להשאיר נכס במשפחה, יש לנסח מנגנון חוקי, מידתי ובר ביצוע — למשל זכות קדימה, יורש אחר יורש מוגבל, או הסכם בין יורשים.

תמ"ש 23332-05-19
בית המשפט לענייני משפחה

צוואה בפני קאדי נפסלה בשל פגמים מהותיים בהליך עריכת צוואה בפני רשות

ההלכה:

בית המשפט קיבל את ההתנגדות לקיום הצוואה. נקבע כי נפלו פגמים מהותיים בהליך עריכת הצוואה בפני רשות, וכי לא התקיימו הדרישות הבסיסיות של הדין. בית המשפט הדגיש כי צוואה בפני רשות דורשת הליך מסודר: הגשת בקשה, תשלום אגרה, פירוט דרך עריכת הבקשה, העברת נוסח הצוואה למצווה, פרוטוקול מסודר ותיעוד הצהרות המצווה. במקרה זה לא ניתן היה לקבוע ללא ספק כי המסמך משקף את רצונו החופשי והאמיתי של המנוח.

משמעות מעשית:

צוואה בפני רשות אינה חסינה מפני פסילה. כאשר לא מתקיימים התנאים המהותיים של ההליך, לא ניתן לרפא את הפגם רק משום שהמסמך נחתם בפני בעל סמכות דתית או שיפוטית. כאשר מוגשת צוואה בפני רשות, יש לבדוק את כל שלבי ההליך: מי יזם, מה נאמר, האם נערך פרוטוקול, האם המצווה הבין, והאם קיימת ודאות באשר לרצונו.

תמ"ש 66384-05-22
בית המשפט לענייני משפחה

מתנה בחיים של בית ההורים הוכרה — הנכס יצא מהעיזבון

ההלכה:

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי הזכויות בנכס שייכות לבת בלבד ואינן חלק מעיזבון ההורים. נקבע כי הענקת מתנה בחיים תוך שמירת זכות מגורים להורים אינה מתנה לאחר מיתה. ההורים ניתקו את זיקתם הקניינית לנכס, ומה שנותר בידיהם היה רישיון מגורים בלבד. בית המשפט דחה גם את הטענות להסכם למראית עין ולשיהוי.

משמעות מעשית:

העברת נכס מהורה לילד בחיים, גם אם ההורה ממשיך להתגורר בו עד פטירתו, אינה בהכרח עסקה אסורה בירושה עתידית. בעת העברת דירה במתנה בתוך המשפחה, חשוב לערוך מסמכים ברורים, לדווח לרשויות, לרשום הערת אזהרה ולתעד את רצון נותני המתנה.

תמ"ש 56885-11-23
בית המשפט לענייני משפחה

מתנה של בית מגורים לבן בוטלה — הילדים ניהלו "ירושה בחיים" על גב האם

ההלכה:

בית המשפט ביטל את המתנה והורה על רישום הזכויות חזרה על שם האם. נקבע כי המתנה נגועה בטעות, הטעיה, עושק, היעדר גמירות דעת, עסקה בירושה עתידית והתנהגות מחפירה. בית המשפט הדגיש כי כאשר הורה מבוגר מעביר את דירת מגוריו — שהיא רכושו המרכזי — לאחד מילדיו ללא תמורה, יש לבחון בקפידה יתרה את גמירות הדעת. נקבע כי האם לא באמת ביקשה להעביר את רכושה, אלא הייתה נתונה ללחצים, מצגים וסכסוכים של ילדיה.

משמעות מעשית:

העברת בית מגורים מהורה מבוגר לילד אינה פעולה טכנית. כאשר הדירה היא עיקר רכושו של ההורה, ובמיוחד כאשר קיימים לחצים משפחתיים, בית המשפט עשוי לבטל את המתנה. לפני העברת דירה במתנה בתוך המשפחה, חשוב לוודא רצון חופשי, ייעוץ עצמאי, תיעוד רפואי במידת הצורך, והבנה מלאה של משמעות הוויתור.

ת"ע 19103-02-20
בית המשפט לענייני משפחה

צוואת שכיב מרע בעל פה קוימה — גם כאשר העדים הם זוכים בצוואה

ההלכה:

בית המשפט קיבל את הבקשה לקיום צוואת שכיב מרע. נקבע כי המנוחה הייתה כשירה במועד אמירת הדברים, וכי התקיימו התנאים הנדרשים לקיום צוואה בעל פה. בית המשפט ציין כי עדי צוואת שכיב מרע יכולים להיות גם זוכים בצוואה, וזאת בניגוד לצוואה בעדים, שבה קיימות מגבלות אחרות. עוד נקבע כי יש לבחון צוואה בעל פה בזהירות רבה, אך בנסיבות המקרה הוכח רצון ברור ומחייב.

משמעות מעשית:

צוואת שכיב מרע היא חריג מיוחד בדיני ירושה. היא יכולה להיות תקפה גם כאשר העדים הם זוכים, אך רק אם מוכחים התנאים הקפדניים: מצב רפואי מתאים, גמירות דעת, שני עדים, זיכרון דברים והפקדה. כאשר נשמעת צוואה בעל פה סמוך לפטירה, חובה לפעול מיד: לתעד את הדברים, לערוך זיכרון דברים, להחתים עדים ולהפקיד אצל הרשם.

תמ"ש 30767-05-21
בית המשפט לענייני משפחה

עסקת העברת זכויות בדירה בוטלה בשל חוסר כשרות — אך תביעות אחרות נדחו

ההלכה:

בית המשפט דחה את התביעה ביחס לכספים בחשבון הבנק וקבע כי היא התיישנה, ואף לגופה לא הוכחה. גם הטענה כי הדירה כולה שייכת לתובעת מכוח נאמנות נדחתה. עם זאת, ביחס לעסקת העברת זכויות המנוח בדירה, נקבע כי בעת החתימה המנוח לא היה כשיר לבצע פעולות משפטיות, ולכן עסקת ההעברה בטלה.

משמעות מעשית:

בתיקי ירושה ורכוש משפחתי, בית המשפט יכול לדחות חלק מהטענות ולקבל אחרות. שאלת הכשרות לביצוע פעולה משפטית בחיים עשויה להשפיע ישירות על היקף העיזבון. כאשר יש חשד להעברת נכס בתקופה שבה אדם לא היה כשיר, חשוב לבדוק מסמכים רפואיים, נסיבות החתימה, זהות המעורבים והאם הפעולה שינתה את היקף העיזבון.

ת"ע 13504-01-22
בית המשפט לענייני משפחה

צוואה לטובת נכדה ובן זוגה קוימה — מימון רכישת הדירה הסביר את ההורשה

ההלכה:

בית המשפט דחה את ההתנגדות והורה על קיום הצוואה. נקבע כי לא הוכח שהמנוחה לא הבינה את טיבה של הצוואה, לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת, ולא הוכחה מעורבות פסולה של הזוכים בעריכתה. בית המשפט נתן משקל לכך שהזוכים מימנו את רכישת הדירה, ולכך שעורך הצוואה העיד על רצונה הברור של המנוחה ועל הבנתה את הוראות הצוואה.

משמעות מעשית:

כאשר קיימת סיבה ברורה והגיונית להעדפת זוכה מסוים בצוואה — למשל מימון רכישת נכס — בית המשפט עשוי לראות בכך חיזוק לרצון המצווה ולא סימן להשפעה בלתי הוגנת. בצוואות שבהן נכס מסוים מועבר לנכד, ילד או קרוב משפחה בגלל מימון או סיוע קודם, חשוב לתעד את ההסבר ואת נסיבות עריכת הצוואה.

ת"ע 36954-12-18
בית המשפט לענייני משפחה

תניית סילוקין בצוואה לא הופעלה — תביעה סבירה ובתום לב אינה שוללת ירושה

ההלכה:

בית המשפט דחה את טענת מנהל העיזבון וקבע כי תניית הסילוקין לא הופעלה. נקבע כי ההליכים שננקטו היו סבירים, הוגשו בתום לב, ולא נועדו לסכל את רצון המנוחה או לפגוע בצוואה. בית המשפט קיבל את התביעה לחלוקת העיזבון בין שלושת האחים בהתאם לצוואה, ודחה את הניסיון לנשל את אחד היורשים בשל עצם הפנייה לבית המשפט.

משמעות מעשית:

תניית סילוקין בצוואה אינה מופעלת אוטומטית על כל הליך משפטי. יורש שפועל בתום לב לשם בירור זכויות או חלוקת עיזבון אינו בהכרח מאבד את חלקו. כאשר בצוואה קיימת תניית סילוקין, חשוב לבחון אם ההליך המשפטי באמת פוגע בצוואה או שמדובר בהליך לגיטימי וסביר למימוש הזכויות.

ת"ע 58836-03-22
בית המשפט לענייני משפחה

צוואה נוטריונית לדירה לטובת נכדה קוימה — מימון רכישת הדירה הסביר את ההורשה

ההלכה:

בית המשפט דחה את ההתנגדות וקיים את הצוואה. נקבע כי לא נפל פגם מהותי בצוואה הנוטריונית, כי לא הוכח שהמנוחה לא הבינה את טיבה, וכי ההורשה לנכדה הייתה הגיונית לנוכח מימון רכישת הדירה על ידי אביה. עוד נקבע כי לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת או מעורבות פסולה, וכי חלוף שנים רבות ממועד עריכת הצוואה ועד הפטירה מחזק את המסקנה שהמנוחה יכלה לשנות את צוואתה אילו רצתה בכך.

משמעות מעשית:

צוואה שמעדיפה נכד או קרוב משפחה מסוים אינה בהכרח חשודה כאשר קיימת סיבה כלכלית ומשפחתית ברורה להעדפה, כגון מימון רכישת נכס. כאשר צוואה מתייחסת לנכס מסוים, חשוב לבדוק מי מימן את רכישת הנכס, מה נאמר למצווה, ומהו ההיגיון המשפחתי מאחורי הוראות הצוואה.

ע"א 355/76
בית המשפט העליון

חכירה לדורות כדירת מגורים בעיזבון וזכות מגורים לפי סעיף 115

ההלכה:

חכירה לדורות, במציאות הישראלית, עשויה להיחשב כבעלות לצורך סעיף 115 לחוק הירושה. היעדר חידוש פורמלי של חוזה חכירה לדורות אינו שולל כשלעצמו את האפשרות שהזכות תעבור לעיזבון.

משמעות מעשית:

בתיקי עיזבון הכוללים דירה בחכירה לדורות, אין להניח שהזכות אינה חלק מהעיזבון. יש לבדוק את חוזה החכירה, תקופת החכירה, הרישום וזכויות בני המשפחה בדירה.

ת"א 65698-08-22
בית המשפט המחוזי

מתנה בחיים של דירה אינה עסקה אסורה בירושה עתידית

ההלכה:

בית המשפט דחה את התביעה. נקבע כי לא הוכח פגם בגמירות הדעת של המנוחה, ולא הוכח שהיא לא הבינה את משמעות המסמכים שעליהם חתמה. עוד נקבע כי הסכם המתנה לא נעשה בניגוד לסעיף 8 לחוק הירושה. מדובר במתנה בחיים, שהושלמה כדין, ולא בהתחייבות להעברת נכס רק לאחר המוות. העובדה שהוטלה מגבלה על ביצוע עסקאות בדירה בחיי המנוחה לא הפכה את המתנה לעסקה אסורה בירושה עתידית.

משמעות מעשית:

לא כל העברת נכס לאדם אחר בעוד נותן המתנה בחיים היא עסקה בירושה עתידית. יש להבחין בין מתנה שהוקנתה בחיים לבין התחייבות להעברת נכס רק לאחר המוות. כאשר נטען שנכס שהועבר במתנה צריך לחזור לעיזבון, יש לבדוק את מסמכי המתנה, מועד ההקניה, הרישום, התנאים שנקבעו והאם מדובר באמת בזכות עתידית לאחר מוות.

תמ"ש 32074-03-24
בית המשפט לענייני משפחה

יורשי אם אינם יכולים לעורר בדיעבד זכויות חזקת שיתוף שלא מומשו בחייה

ההלכה:

בית המשפט דחה את התביעה על הסף. נקבע כי אף שאין מניעה עקרונית שיורשי בן זוג שנפטר יבואו בנעליו ויתבעו זכויות מכוח חזקת השיתוף, הדבר כפוף לכך שבן הזוג המנוח לא ויתר על זכותו. כאשר האם ידעה על המצב, הייתה לה הזדמנות סבירה לפעול ולא עשתה כן, יש לראותה כמי שוויתרה על הזכות.

משמעות מעשית:

יורשים אינם יכולים תמיד לפתוח בדיעבד טענות רכושיות שבן הזוג המנוח בחר שלא להעלות בחייו. שיהוי, ויתור והתנהלות בזמן אמת עשויים לחסום את התביעה. בתביעות היקף עיזבון מכוח חזקת שיתוף, יש לבדוק מתי נודעה הזכות, האם בן הזוג המנוח פעל לממשה, ומה ניתן ללמוד מהתנהלותו וצוואתו.

ת"ע 20752-02-24
בית המשפט לענייני משפחה

יורש שני שנפטר לפני היורש הראשון — הוראת הצוואה לטובתו התבטלה

ההלכה:

בית המשפט קבע כי המועד הקובע לתחולת חוק הירושה הוא מועד פטירת המוריש, ולא מועד עריכת הצוואה. מאחר שהבעל נפטר לאחר כניסת חוק הירושה לתוקף, חל סעיף 42 לחוק הירושה. לפי סעיף 42(ג), כאשר יורש שני נפטר לפני שעת זכייתו — הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת. לכן, מאחר שהאח נפטר לפני האישה, לא נותרה לבתו זכות להתנגד לצוואת האישה.

משמעות מעשית:

בהסדר יורש אחר יורש יש לבדוק לא רק את נוסח הצוואה אלא גם את סדר הפטירות. יורש שני שנפטר לפני היורש הראשון עשוי לאבד את הזכות לפי הצוואה. במחלוקות על צוואות ישנות חשוב לבדוק את הדין החל, מועדי פטירה, הוראות מעבר וסעיף 42 לחוק הירושה.

תמ"ש 25065-11-24
בית המשפט לענייני משפחה

בית המשפט למשפחה מוסמך לדון בעיזבון גם לאחר צו ירושה של בית דין דתי

ההלכה:

בית המשפט קבע כי הסמכות לדון בסכסוכים בין יורשים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, גם אם צו ירושה ניתן בבית דין דתי. עם זאת, התביעה נמחקה משום שהייתה מוקדמת וטורדנית.

משמעות מעשית:

צו ירושה שניתן בבית דין דתי אינו מעניק אוטומטית לבית הדין סמכות לדון בכל סכסוך עיזבון. נדרשת הסכמה מפורשת של כל הנוגעים בדבר. קריאה לפעולה: לפני הגשת תביעה לפירוק שיתוף בנכסי עיזבון יש להסדיר תחילה את היקף העיזבון, תוקף הסכמי יורשים והרישום בנכסים.

ת"ע 37568-05-24
בית המשפט לענייני משפחה

תביעה לביטול צו קיום צוואה נמחקה בשל שיהוי, השתק וחוסר תום לב

ההלכה:

בית המשפט מחק את התביעה על הסף. נקבע כי צו קיום צוואה הוא צו חפצא הפועל כלפי כולי עלמא, ולכן ביטולו מחייב עמידה בתנאים של סעיף 72 לחוק הירושה. בית המשפט קבע כי היה שיהוי חמור בהגשת הבקשה, שלא ניתן לו הסבר מספק. בנוסף, לא נמצא ממש בטעמי ההתנגדות, ונקבע כי התנהלות התובע נגועה בהשתק שיפוטי, מניעות וחוסר תום לב.

משמעות מעשית:

בקשה לביטול צו קיום צוואה אינה דרך לעכב סכסוך מקרקעין או פירוק שיתוף. יש להגיש בקשה כזו במהירות, נגד כל הצדדים הרלוונטיים, ועל בסיס עובדות שלא היו ידועות בזמן מתן הצו. מי שמבקש לבטל צו קיום צוואה צריך לפעול מיד עם גילוי העובדות, לצרף את כל הזוכים והיורשים, ולהציג טעמים ממשיים לפי סעיף 72 לחוק הירושה.

תמ"ש 11653-05-24
בית המשפט לענייני משפחה

אלמנה לא יכלה לחייב את בעלה בצוואתה לתת לבן זכות מגורים עד סוף חייו

ההלכה:

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה. נקבע כי המנוחה הייתה בעלת מחצית הזכויות בלבד בדירה, ולכן לא הייתה יכולה להטיל בצוואתה חיוב שפוגע במחצית הזכויות של בעלה או בזכותו לפירוק שיתוף. הבן יקבל 40% מחלקה של המנוחה בתמורת המכר.

משמעות מעשית:

מצווה אינו יכול לצוות על זכויות שאינן שלו. כאשר דירה שייכת לשני בני זוג, צוואה של אחד מהם אינה יכולה לכפות זכות מגורים הפוגעת בזכות הקניין של בן הזוג האחר. קריאה לפעולה: כאשר רוצים להבטיח זכות מגורים לילד בדירה משותפת, חייבים לערוך הסדר מדויק בין שני בעלי הזכויות ולא להסתמך רק על צוואה של אחד מהם.

תמ"ש 28302-12-22
בית המשפט לענייני משפחה

בן ביקש פירוק שיתוף בדירת ירושה — האם קיבלה זכות מגורים זמנית לפי סעיף 115

ההלכה:

בית המשפט קבע כי לבן קיימת עקרונית זכות לעתור לפירוק שיתוף, אך קיבל את טענת האם לעניין סעיף 115 לחוק הירושה. נקבע כי בן זוג שהתגורר עם המוריש בדירת המגורים ערב הפטירה רשאי להמשיך להתגורר בה כשוכר של היורשים, בתנאים שיקבע בית המשפט. נפסק כי האם תוכל להמשיך להתגורר בדירה לתקופה זמנית, תוך קביעת דמי שכירות חלקיים ביחס לחלקו של הבן בדירה.

משמעות מעשית:

פירוק שיתוף בדירת ירושה אינו תמיד מיידי. כאשר בן זוג שנותר בחיים התגורר בדירה עם המוריש, סעיף 115 עשוי להקנות לו זכות מגורים זמנית כנגד תשלום. בתביעות לפירוק שיתוף בדירת ירושה יש לבדוק האם קיימת זכות מגורים לבן זוג לפי סעיף 115, מה משך הזכות, ומה דמי השכירות הראויים.

תה"ס 57446-02-22
בית המשפט לענייני משפחה

הסכמים משפחתיים גברו על רישום ירושה – האח ויתר על זכויות עתידיות בדירה

ההלכה:

בית המשפט דחה את התביעה לפירוק שיתוף וקיבל את התביעה לאכיפת ההסכמים. נקבע כי ההסכמים תקפים ואינם עסקה אסורה בירושה, משום שלא שינו את מעמדו הכללי של האח כיורש, אלא עסקו בזכויות ספציפיות בנכס.

משמעות מעשית:

הסכם משפחתי יכול להסדיר זכויות עתידיות בנכס מסוים, גם אם הזכויות קשורות לעיזבון עתידי, כל עוד הוא אינו קובע מי יהיה יורש או שולל מעמד ירושה באופן כללי. קריאה לפעולה: בעסקאות משפחתיות הקשורות לנכסים ולעיזבונות עתידיים, יש לנסח במדויק האם מדובר בוויתור על ירושה או בעסקה בנכס מסוים.

ת"ע 44545-03-24
בית המשפט לענייני משפחה

מנהלת עיזבון קיבלה אישור למכור דירות עיזבון בכינוס נכסים

ההלכה:

בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על פירוק השיתוף בדירות העיזבון בדרך של מכר בכינוס נכסים. נקבע כי ריבוי היורשים, הצטברות החובות, הנזקים בשל אי מכירת הדירות והסכסוכים בין הצדדים מחייבים מכירה מפוקחת על ידי בית המשפט.

משמעות מעשית:

כאשר נכסי עיזבון מוחזקים יחד עם יורשים רבים נוספים, וחוסר שיתוף פעולה מונע מכירה, בית המשפט עשוי להורות על כינוס נכסים ופירוק שיתוף. מנהלי עיזבון ויורשים צריכים לפעול למכירת נכסים כאשר החזקתם גורמת להצטברות חובות או נזקים, במיוחד כשיש ריבוי בעלי זכויות.

ת"ע 45114-09-22
בית המשפט לענייני משפחה

יורש אחר יורש – האב לא יכול היה להוריש דירה שכבר יועדה בצוואת האם לאחות

ההלכה:

בית המשפט דחה את התביעה. נקבע כי בהסדר של יורש אחר יורש, היורש הראשון רשאי להשתמש במה שקיבל, אך אינו יכול לגרוע מזכותו של היורש השני באמצעות צוואה. תצהיר הסתלקות לא השתכלל.

משמעות מעשית:

בהסדר יורש אחר יורש, היורש הראשון אינו יכול לשנות בצוואה את הזכויות שנקבעו ליורש השני בצוואת המצווה הראשון. קריאה לפעולה: כאשר קיימת צוואה עם יורש אחר יורש, יש לבדוק היטב מה הותר ליורש הראשון לעשות ומה נשמר ליורש השני.

תמ"ש 46025-09-20
בית המשפט לענייני משפחה

עסקת חליפין שבוצעה בזכויות קטינות בירושה – הרישום תוקן לטובתן

ההלכה:

בית המשפט קיבל את התביעה והורה על תיקון הרישום. נקבע כי מי שמעביר נכס שמקורו בירושה אינו יכול להעביר יותר ממה שיש לו. כאשר מעורבות זכויות של קטינים, נדרש אישור בית משפט.

משמעות מעשית:

מי שמעביר נכס שמקורו בירושה אינו יכול להעביר יותר ממה שיש לו. כאשר מעורבות זכויות של קטינים, נדרש אישור בית משפט. קריאה לפעולה: בעסקאות במקרקעין שמקורן בעיזבון יש לבדוק היטב את צו הירושה, חלקי היורשים, גיל היורשים בזמן העסקה, והאם התקבל אישור בית משפט כאשר נדרש.

ת"א 5737-02-21
בית המשפט המחוזי

תביעה על מסמכים בני שישים שנה נדחתה בשל שיהוי, זניחה והתיישנות

ההלכה:

בית המשפט דחה את התביעה. נקבע כי התביעה הוגשה בשיהוי קיצוני של עשרות שנים, שגרם נזק ראייתי כבד, וכי התובעים זנחו את טענותיהם. מעבר לכך, התביעה התיישנה.

משמעות מעשית:

מסמכים ישנים מאוד אינם מספיקים כאשר במשך עשרות שנים איש לא פעל לפיהם. שיהוי קיצוני, זניחה והתיישנות יכולים לחסום תביעות ירושה ומקרקעין. קריאה לפעולה: כאשר מתגלים מסמכים ישנים על זכויות ירושה במקרקעין, יש לפעול במהירות ולבדוק מידית התיישנות, רישום, סמכות ואפשרות ראייתית.

ת"ע 48049-11-18
בית המשפט לענייני משפחה

צוואה נוטריונית אחרונה קוימה למרות טענות לפגמים, חוסר כשירות והשפעה בלתי הוגנת

ההלכה:

בית המשפט דחה את ההתנגדות והורה על קיום הצוואה האחרונה. נקבע כי לצוואה נוטריונית יש משקל מיוחד, במיוחד כאשר הנוטריון מעיד על אופן עריכתה. לא הוכחו פגמים צורניים, חוסר כשירות, השפעה בלתי הוגנת או מעורבות פסולה.

משמעות מעשית:

כאשר צוואה נוטריונית נערכה כראוי והנוטריון יכול להעיד על נסיבותיה, הנטל לפסילתה כבד. קריאה לפעולה: בהתנגדות לצוואה נוטריונית יש צורך בראיות חזקות: רפואיות, גרפולוגיות ונסיבתיות, ולא בטענות כלליות בלבד.

ת"ע 56698-10-22
בית המשפט לענייני משפחה

צוואה בכתב יד הוכרה למרות חוות דעת רפואית שלילית — ראיות בזמן אמת גברו

ההלכה:

בית המשפט דחה את ההתנגדות, נתן צו לקיום הצוואה בכתב יד והורה על תיקון צו הירושה. נקבע כי מרכיבי צוואה בכתב יד התקיימו: כתב יד, תאריך וחתימה. למרות חוות הדעת הרפואית, בית המשפט העדיף את מכלול הראיות מזמן אמת ואת עדויות בני המשפחה, וקבע כי במקום של ספק יש לקיים צוואה כאשר לא הוכחה אי כשירות באופן חד-משמעי.

משמעות מעשית:

חוות דעת רפואית רטרוספקטיבית אינה מכריעה לבדה. בית המשפט יכול להעדיף ראיות ישירות, תסקירים ועדויות מזמן אמת על פני מסקנה רפואית מאוחרת. כאשר מוגשת צוואה בכתב יד לאחר שניתן צו ירושה, יש לבדוק את מקור המסמך, כתב היד, מועד עריכתו, נסיבות מציאתו ומצב המצווה בזמן אמת.

ת"ע 46571-01-25
בית המשפט לענייני משפחה

שכר מנהל עיזבון בעיזבון גדול – בית המשפט עבר לתחשיב שעתי

ההלכה:

בית המשפט קבע כי אין לפסוק במקרה זה שכר לפי אחוזים משווי העיזבון, אלא לפי תעריף שעתי. נפסק שכר בסך 412,552 ₪ בתוספת מע"מ, בניכוי שכר ביניים שכבר שולם.

משמעות מעשית:

שכר מנהל עיזבון אינו אוטומטי לפי אחוזים. כאשר שווי נכסים אינו ברור או כאשר נכסים לא מומשו, בית המשפט עשוי לקבוע שכר לפי שעות עבודה. קריאה לפעולה: יורשים המתמודדים עם בקשה לשכר מנהל עיזבון צריכים לבדוק את היקף העבודה בפועל, שווי הנכסים, האם מומשו, והאם השכר המבוקש מידתי.

ת"ע 24671-03-25
בית המשפט לענייני משפחה

קטינים שנושלו מצוואת האם קיבלו מזונות זמניים מהעיזבון

ההלכה:

בית המשפט קיבל את הבקשה ופסק לקטינים מזונות זמניים מן העיזבון בסך 5,000 ₪ לחודש. נקבע כי סעיף 56 לחוק הירושה מאפשר פסיקת מזונות מן העיזבון לילדים הזקוקים לכך, גם כאשר הם אינם יורשים לפי הצוואה.

משמעות מעשית:

גם כאשר צוואה מדירה ילדים קטינים, ייתכן שהם יהיו זכאים למזונות מן העיזבון אם הוכחה נזקקות. קריאה לפעולה: כאשר קטינים נושלו מצוואת הורה, יש לבחון לא רק התנגדות לצוואה אלא גם בקשה למזונות מן העיזבון.

ת"ע 57565-05-19
בית המשפט לענייני משפחה

צוואות דומות של בני זוג אינן בהכרח צוואות הדדיות

ההלכה:

צוואות בני זוג שנראות דומות אינן הופכות אוטומטית לצוואות הדדיות - צריכה לשון ברורה

משמעות מעשית:

לבני זוג, ובמיוחד בעלי משק, דירה או ילדים ממערכות יחסים שונות, מומלץ להגדיר בצוואה אם היא הדדית.

תמ"ש 19089-11-21
בית המשפט לענייני משפחה

דירה שנרשמה בירושה לשני אחים – הרישום גבר על טענת הסכם בעל פה

ההלכה:

בית המשפט קיבל את התביעה והורה על פירוק השיתוף בדירה בדרך של מכירה וחלוקת התמורה. נקבע כי הרישום בטאבו הוא נקודת מוצא חזקה, ומי שטוען אחרת חייב להוכיח זאת בראיות כבדות. החזקה ממושכת אינה מבטלת זכויות רשומות.

משמעות מעשית:

החזקה ממושכת בדירת ירושה אינה מבטלת זכויות רשומות של יורש אחר. כדי לטעון להסכם חלוקת עיזבון יש צורך בראיות ברורות. קריאה לפעולה: יורשים שמאפשרים לאחד האחים לגור בדירת ירושה צריכים להסדיר בכתב האם מדובר ברשות, שכירות, חלוקה או ויתור.

תמ"ש 40984-04-22
בית המשפט לענייני משפחה

בת זוג פטורה מדמי שימוש אך לא זכאית למזונות מן העיזבון

ההלכה:

בית המשפט דחה את תביעת היורשים לדמי שימוש, אך דחה גם את תביעת בת הזוג למזונות מן העיזבון. נקבע כי בנסיבות העניין אין לחייב את בת הזוג בדמי שימוש ראויים בגין התקופה שלאחר הפטירה. עם זאת, ביחס למזונות מן העיזבון נקבע כי היא לא עמדה במבחן הנזקקות הנדרש לפי הדין.

משמעות מעשית:

המשך מגורים בדירה לאחר פטירה אינו מוביל בהכרח לחיוב בדמי שימוש, אך גם אינו יוצר אוטומטית זכאות למזונות מן העיזבון. כל אחת מהטענות נבחנת לפי תשתית נפרדת. בתביעות בין בן זוג שנותר בחיים לבין יורשים יש לבדוק גם זכויות מגורים, גם דמי שימוש וגם אפשרות למזונות מן העיזבון — אך כל סעד דורש הוכחה עצמאית.

תמ"ש 28242-04-23
בית המשפט לענייני משפחה

הסתלקות לטובת אח הייתה טכנית בלבד – האחות קיבלה את חלקה הכספי לאחר מכירת הנכס

ההלכה:

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה. נקבע כי פורמלית ההסתלקות תקפה, והתובעת לא ביקשה לבטל את צו הירושה. לכן בית המשפט לא ביטל את ההסתלקות או את הצו. עם זאת, בית המשפט קיבל את גרסת התובעת כי הייתה הסכמה פנימית לחלוקה שווה של התמורה. לאחר שנקבע שהנכס נמכר בפועל בסכום נמוך מהנטען ולאחר קיזוז תשלומים, חויב האח לשלם לתובעת את חלקה היחסי בסך 212,678 ₪ בצירוף הצמדה וריבית.

משמעות מעשית:

הסתלקות מירושה יכולה להיות תקפה פורמלית, אך עדיין ייתכן שקיימת התחייבות פנימית בין היורשים לחלוקה כספית אחרת. קריאה לפעולה: אין לחתום על הסתלקות 'טכנית' בלי הסכם כתוב וברור שמסדיר את החלוקה האמיתית בין היורשים.

תיק 1496393/1
בית דין רבני

בית הדין הרבני הגדול – סמכות בצוואות, הקדש דתי וחזרה מצוואה

ההלכה:

בית הדין קבע כי חלק מטענות הערעור אינן בסמכותו, במיוחד שאלות הנוגעות לתוקפה של הצוואה הראשונה כמתנה או כצוואה. עם זאת, בית הדין דן בשאלות ההלכתיות הנוגעות לאפשרות חזרה מצוואה שנוסחה כ'גוף מהיום ופירות לאחר מיתה'. עוד נדונו שאלות של הקדש דתי, תנאי שלא קוים, וניהול הנכס לצורך מטרה דתית.

משמעות מעשית:

כאשר צוואה או מתנה מערבות הקדש דתי, עמותה ובית דין רבני, יש לבדוק היטב את שאלת הסמכות, את נוסח ההתחייבות ואת התנאים שנקבעו. קריאה לפעולה: בתיקי ירושה עם הקדש, עמותה או בית דין רבני, חשוב לבחון במקביל את הדין האזרחי, סמכות בית הדין והמשמעות ההלכתית של המסמכים.

ת"ע 36685-02-23 (וכן ת"ע 36693-02-23, ת"ע 36678-02-23, ת"ע 36673-02-23)
בית המשפט לענייני משפחה

צוואה משותפת בוטלה ביחס למנוחה – צוואה מאוחרת בפני רשות קוימה

ההלכה:

בית המשפט הורה על ביטול צו קיום הצוואה המשותפת ביחס למנוחה בלבד, וקיים את צוואתה המאוחרת משנת 2010. נקבע כי גם אם הצוואה המשותפת נערכה על רקע סיוע כספי שקיבלו המנוחים, אין בכך לשלול מהמנוחה את הזכות לערוך צוואה חדשה. הצוואה המשותפת לא הייתה צוואה הדדית מחייבת, ואף לו הייתה כזו, לא נמצא מנגנון המונע שינוי. בית המשפט הדגיש כי היה על המבקש לגלות את קיום הצוואות המאוחרות בבקשה שהגיש.

משמעות מעשית:

צוואה משותפת אינה בהכרח צוואה הדדית, ואינה תמיד מגבילה צוואה מאוחרת. בנוסף, אי גילוי צוואה מאוחרת עלול להביא לביטול צו קיום. קריאה לפעולה: בעת הגשת בקשה לצו קיום צוואה יש לגלות כל צוואה ידועה, גם אם המבקש סבור שאינה תקפה.

תמ"ש 50483-06-24
בית המשפט לענייני משפחה

צוואה הדדית ישנה לא מנעה מבן הזוג שנותר בחיים לתת דירה במתנה

ההלכה:

בית המשפט דחה את התביעה. נקבע כי הצוואה אכן הייתה צוואה הדדית, אך היא נערכה לפני תיקון 12 לחוק הירושה. לכן לא חלות עליה הוראות סעיף 8א לחוק הירושה. נקבע כי לשון הצוואה לא הגבילה את בן הזוג שנותר בחיים מלעשות שימוש ברכוש שקיבל. מדובר למעשה בהסדר של יורש אחר יורש: בן הזוג שנותר בחיים הוא היורש הראשון, והבנות יורשות את מה שיישאר לאחר פטירתו. לכן האב היה רשאי לנהוג בדירה כבשלו, לרבות להעבירה במתנה בחייו. בית המשפט גם לא מצא חוסר תום לב בעצם העברת הדירה.

משמעות מעשית:

צוואה הדדית ישנה אינה בהכרח מגבילה את בן הזוג שנותר בחיים. אם רוצים למנוע מכירה או מתנה של נכס – יש לנסח זאת במפורש. קריאה לפעולה: בצוואות הדדיות ישנות מומלץ לבדוק האם הן כוללות מגבלות אמיתיות על בן הזוג שנותר בחיים, והאם יש צורך בעדכון הצוואה.

תמ"ש 40471-!03-22
בית המשפט לענייני משפחה

טענה שאחות נטלה פסנתר יקר מהעיזבון נדחתה בהיעדר ראיות

ההלכה:

בית המשפט דחה את התביעה. נקבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה. הוא לא הוכיח שהפסנתר הנטען אכן נלקח על ידי הנתבעת, לא הוכיח את שוויו, ולא הציג ראיות מספקות לנזקים בדירה או למיטלטלין נוספים. בית המשפט ציין כי גרסת התובע השתנתה, וכי התביעה הוגשה כשלוש שנים לאחר פינוי הדירה, דבר שפגע באמינותה.

משמעות מעשית:

תביעות בין יורשים על מיטלטלין דורשות ראיות: תמונות, הערכות שווי, רשימות רכוש, עדים ותיעוד בזמן אמת. קריאה לפעולה: כאשר מחלקים תכולת דירה בעיזבון, מומלץ לערוך רשימת מיטלטלין מסודרת, לצלם את הדירה ולתעד כל חלוקה.

תמ"ש 16279-04-23
בית המשפט לענייני משפחה

יורש שביקש לרכוש נכס עיזבון — ההסכמות הקודמות גברו על דרישת מכר חיצוני

ההלכה:

בית המשפט קבע כי הצדדים מחויבים להסכמותיהם מההליך הקודם, וכי יש לנהוג בהתאם למתווה שעליו הסכימו. מאחר שיתר היורשים לא ביקשו לרכוש את הנכס, נקבע כי ניתן לקדם את רכישתו על ידי היורש המבקש בהתאם לשמאות עדכנית. בית המשפט הבהיר כי גם אם מבחינה עקרונית קיימת תכלית כלכלית למכירה חיצונית, אין בכך כדי לאיין הסכמות קודמות של הצדדים.

משמעות מעשית:

בהליכי חלוקת עיזבון ומכירת נכס בין יורשים, הסכמות דיוניות וקודמות עשויות לחייב את הצדדים גם אם מאוחר יותר אחד מהם מבקש לשנות כיוון. לפני חתימה על הסכם או הסכמה בהליכי ירושה, חשוב להבין שההסכמה עשויה לקבוע את אופן מכירת הנכס גם בהמשך.

תמ"ש 39488-09-22
בית המשפט לענייני משפחה

אב העביר לבנו זכויות במגרש במתנה – ולא הצליח לבטל את ההסכם

ההלכה:

בית המשפט דחה את התביעה. נקבע כי האב חתם על ההסכמים מרצונו, היה כשיר להבין את משמעותם, ואף ביצע שינויים בכתב יד בנוסח שהוצע לו. בית המשפט התרשם כי ההסכמים היו שלובים: המתנה לבן ניתנה כנגד ויתור הבן על טענות עתידיות ביחס לזכויות האם באותו מגרש. עוד נקבע כי ההסכם הנוסף אינו עסקה אסורה בירושה עתידית לפי סעיף 8 לחוק הירושה, משום שהוא אינו מבקש להפוך אדם ליורש או להדיר יורש, אלא עוסק בנכס מסוים שעשוי להיות חלק מעיזבון עתידי. טענות לעושק, טעות, הטעיה וחוסר תום לב נדחו.

משמעות מעשית:

עסקה משפחתית במקרקעין, גם אם היא קשורה לציפייה עתידית לירושה, אינה בהכרח עסקה אסורה בירושה. השאלה היא האם מדובר בזכות ירושה עצמה או בעסקה בנכס מסוים. קריאה לפעולה: לפני העברת נכס במתנה בתוך המשפחה, חשוב להסדיר בכתב זכויות מגורים, ויתור עתידי, מיסוי והשלכות ירושה.

ת"ע 62355-12-22 (וכן ת"ע 62499-12-22, ת"ע 62321-12-22)
בית המשפט לענייני משפחה

צוואה נוטריונית של מצווה שלא ידע קרוא וכתוב נפסלה בשל פגם מהותי והשפעה בלתי הוגנת

ההלכה:

בית המשפט קיבל את ההתנגדות וקבע כי נפל פגם מהותי בצוואה. צוואה בפני רשות צריכה להיעשות באמצעות אמירת דברי הצוואה בעל פה בפני הרשות, או בהגשת דברי הצוואה בכתב על ידי המצווה עצמו. כאשר המצווה אינו יודע קרוא וכתוב, פתק לא ידוע שאינו נכתב על ידו ואינו נשמר יוצר קושי מהותי. הפגם צורף לנסיבות נוספות: גילו של המנוח, חולשתו, מגוריו בסמוך לחלק מהנהנים, החלפת עורך דין, העדר בירור מי כתב את הפתק, ותוכן צוואה שמדיר אחד מילדיו. כל אלה הובילו למסקנה שהצוואה אינה משקפת את רצונו החופשי.

משמעות מעשית:

בצוואה נוטריונית של אדם שאינו יודע קרוא וכתוב, יש חובה להקפיד במיוחד על בירור רצון המצווה, תיעוד ההקראה, ושמירת כל מסמך ששימש בסיס לצוואה. קריאה לפעולה: אם צוואה נערכה על בסיס פתק שלא ברור מי כתב אותו, במיוחד כשהמצווה לא יודע לקרוא, יש לבדוק היטב עילת התנגדות.

ת"א 31828-07-24
בית המשפט המחוזי

תביעה לזכויות מקרקעין מכוח צוואה נמחקה – אין לתבוע בלי צו קיום צוואה

ההלכה:

בית המשפט קיבל את הבקשה לסילוק על הסף. נקבע כי סעיף 39 לחוק הירושה קובע שאין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לצוואה ככזו אלא אם ניתן עליה צו קיום. כל עוד אין צו קיום צוואה, הזכות הנטענת מכוח הצוואה היא זכות ערטילאית שאינה מאפשרת לתבוע זכויות במקרקעין. חלקים נוספים מהתביעה נדחו גם בשל היעדר עילה, מעשה בית דין והתיישנות.

משמעות מעשית:

מי שמבקש לתבוע זכויות מכוח צוואה חייב קודם לקבל צו קיום צוואה. בלי צו קיום, אין בסיס דיוני לתביעה. קריאה לפעולה: לפני תביעה על נכסי מקרקעין מכוח ירושה או צוואה, יש לוודא שקיים צו ירושה או צו קיום צוואה מתאים.

תמ"ש 42603-12-20 (וכן ת"ע 46520-09-24)
בית המשפט לענייני משפחה

מתנה וצוואה לטובת אחת הבנות – תביעת האחות נדחתה מחמת כשירות, שיהוי וחוסר תום לב

ההלכה:

בית המשפט דחה את התביעות. לגבי המתנה נקבע כי מדובר במתנה שהושלמה ברישום, והתובעת לא הוכיחה שהאם לא הייתה כשירה או שלא גמרה בדעתה לתת את המתנה. משקל ניתן לחוות דעת מומחה, למסמכים רפואיים סמוכים, לעדות רופא ניטרלי ולעדות עורך הדין שערך את מסמכי המתנה. נקבע כי רצון ההורים היה עקבי לאורך השנים. בנוסף, בית המשפט מצא שיהוי משמעותי וחוסר גילוי מצד התובעת, שחיזקו את דחיית התביעה.

משמעות מעשית:

תקיפת מתנה שהושלמה ברישום דורשת ראיות כבדות. חשדות, יחסים משפחתיים עכורים או חרטה מאוחרת אינם מספיקים. קריאה לפעולה: במקרים של מתנה וצוואה בתוך משפחה, חשוב לבדוק כשירות, מסמכי רפואה, רישום, שיהוי ותום לב של התוקף.

ת"ע 32482-02-23 (וכן ת"ע 32448-02-23)
בית המשפט לענייני משפחה

צוואה הדדית עם אלמנה כיורשת ראשונה – הילדים יקבלו רק את מה שיישאר

ההלכה:

בית המשפט קיים את הצוואה. נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות, אך לשון הצוואה ברורה: האלמנה היא היורשת המלאה של רכוש המנוח. הילדים הם יורשים חלופיים או יורשים של מה שיישאר לאחר פטירת האלמנה, ולא בעלי זכות מיידית בדירה. בית המשפט דחה ניסיון לקרוא לתוך הצוואה מגבלה שאינה כתובה בה. עם זאת, צוין כי נוכח ההדדיות קיימת לאלמנה חובה מוסרית שלא לפעול בכוונה לכלות את העיזבון כדי לפגוע בילדים.

משמעות מעשית:

כאשר בן זוג מוגדר כיורש ראשון בצוואה הדדית, הוא בדרך כלל רשאי להשתמש ברכוש, אלא אם הצוואה מגבילה אותו במפורש. קריאה לפעולה: מי שרוצה להבטיח שילדים מנישואים קודמים יקבלו דירה או נכס מסוים לאחר פטירת בן הזוג, חייב לנסח מנגנון ברור של יורש אחר יורש או מגבלות שימוש.

ת"א 11493-10-19
בית המשפט המחוזי

רישום זכויות ירושה במקרקעין ישנים – דין עותמני, חלוקה אינתיקאלית ותקנת השוק

ההלכה:

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה. נקבע כי מאחר שהמנוח נפטר לפני כניסת חוק הירושה לתוקף, יש לבחון את הירושה לפי הדין שחל באותה עת. באותה תקופה הייתה הבחנה בין סוגי מקרקעין, ובפרט בין אדמות מסוג מירי לבין נכסים אחרים. לגבי אדמות מירי חלה החלוקה האינתיקאלית לפי הדין העותמני, ולא בהכרח החלוקה השרעית. בית המשפט קבע כי הרישום המאוחר שבוצע בשנת 2013 לא היה צריך לחלק מחדש את יתרת הזכויות לפי הדין השרעי, אלא להשלים את הרישום בהתאם לחלוקה המקורית. לכן רישום הזכויות כפי שנעשה אינו משקף נכונה את מצב הזכויות. לגבי הרוכשים המאוחרים, נקבע כי הם לא השלימו את העסקאות ברישום, ולא עמדו בדרישת תום הלב הנדרשת כדי ליהנות מתקנת השוק. כאשר קיימים סימני אזהרה, בעיות רישום, ורכישה ממי שאינו בעלים רשום מלא, לא ניתן לעצום עיניים ולטעון לתום לב.

משמעות מעשית:

בתיקי ירושה ישנים, במיוחד במקרקעין שעברו הליכי רישום לפני עשרות שנים, חשוב לבדוק היטב איזה דין חל במועד הפטירה והוצאת צו הירושה. לא כל רישום מאוחר משקף את מצב הזכויות האמיתי. קריאה לפעולה באתר: כאשר מתעורר סכסוך על מקרקעין שמקורם בירושה ישנה, יש לבדוק צווי ירושה היסטוריים, סוג הקרקע, רישומי טאבו, עסקאות מאוחרות ותום לב של רוכשים.

רע"א 49222-08-25
בית המשפט העליון

מנהל עיזבון זמני – הסמכות היא לבית המשפט לענייני משפחה ולא למחוזי

ההלכה:

בית המשפט העליון דחה את הבקשה. נקבע כי הסמכות למנות מנהל עיזבון, לרבות מנהל עיזבון זמני, מסורה לפי חוק הירושה לבית המשפט לענייני משפחה. גם אם מינוי מנהל עיזבון זמני עשוי לכאורה לסייע בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי, אין בכך כדי להקנות למחוזי סמכות עניינית שאינה נתונה לו. סמכויות כלליות בענייני סדר דין או סמכות נגררת אינן יוצרות סמכות למתן סעד שהחוק מייעד לערכאה אחרת. עוד הודגש כי בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני מחייבת מנגנונים דיוניים של הודעה ליורשים ולצדדים הנוגעים בדבר, ואין להשתמש במינוי כזה כקיצור דרך להתמודדות עם קושי באיתור יורשים.

משמעות מעשית:

מנהל עיזבון זמני ממנים בבית המשפט לענייני משפחה. אי אפשר לעקוף את כללי הסמכות העניינית גם כאשר הדבר נראה יעיל להליך אזרחי אחר. קריאה לפעולה באתר: כאשר יש צורך במינוי מנהל עיזבון זמני לצורך שמירת נכסים, ייצוג עיזבון או קידום הליכים, יש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה.

ת"ע 62064-12-22 (וכן ת"ע 62464-12-22, ת"ע 412-11-22)
בית המשפט לענייני משפחה

צוואה בעברית של מנוחה דוברת ערבית קוימה – אף שלא נרשם תרגום לערבית

ההלכה:

בית המשפט דחה את ההתנגדות ונתן צו לקיום הצוואה. נקבע כי העובדה שהצוואה נערכה בעברית ולא צוין בה תרגום לערבית אכן מעוררת חשש המחייב בדיקה זהירה. אולם המבקש לקיום הצוואה עמד בנטל להוכיח שהמנוחה הבינה את מהות המסמך ואת הוראותיו. בית המשפט נתן משקל לכך שהצוואה הייתה קצרה, פשוטה וברורה. עורך הצוואה העיד כי הקריא והסביר למנוחה את הוראות הצוואה בעברית פשוטה, והתרשם שהיא מבינה את תוכנה. גם עדת הצוואה תמכה בכך. טענות התרמית והתחבולה נדחו. נקבע כי לא הוכח מצג כוזב שגרם למנוחה לערוך את הצוואה. גם טענת ההשפעה הבלתי הוגנת נדחתה, בין היתר משום שהדירה נרכשה מכספים שנתן אביו של הנכד, ולכן רצון המנוחה להשאיר את הדירה בתוך אותה משפחה נמצא הגיוני ומובן. גם טענת המעורבות הפסולה נדחתה, שכן פעולות טכניות כמו יצירת קשר עם עורך הצוואה ותיאום הגעתו אינן בהכרח מעורבות פסולה.

משמעות מעשית:

כאשר מצווה חותם על צוואה בשפה שאינה שפתו העיקרית, יש צורך בזהירות מוגברת. עם זאת, היעדר תרגום כתוב אינו פוסל אוטומטית את הצוואה אם הוכח שהמצווה הבין את תוכנה. קריאה לפעולה באתר: בעריכת צוואה לאדם שאינו קורא את שפת הצוואה, מומלץ לציין במפורש שהצוואה הוקראה ותורגמה לו, לתעד את ההסבר, ולוודא שהעדים יכולים להעיד על הבנתו.

ת"ע 30563-12-23
בית המשפט לענייני משפחה

צוואה הדדית ותביעה רכושית לאחר פטירה – פרשנות לפי ההסכם והצוואה

ההלכה:

בית המשפט בחן את לשון המסמכים, את נסיבות עריכתם ואת התנהלות הצדדים לאורך השנים. נקבע כי כאשר מדובר בזכויות רכושיות משמעותיות, אין די בטענה כללית לכוונה או להבנה משפחתית. יש צורך במסמך ברור, עקבי ומפורש, ובמקרים המתאימים גם ברישום מתאים. בית המשפט הדגיש כי פרשנות מסמכים בדיני ירושה אינה נעשית במנותק מדיני החוזים, דיני הקניין ודיני יחסי ממון, וכי יש להיזהר מיצירת זכויות בעיזבון על בסיס טענות שאינן מעוגנות די הצורך.

משמעות מעשית:

כאשר קיימים מסמכים משפחתיים, צוואות, הסכמים או הבנות לגבי נכסים – יש לבדוק את לשונם המדויקת ואת תוקפם המשפטי. לא כל הבנה משפחתית הופכת לזכות בעיזבון. קריאה לפעולה באתר: בכל מקרה של סכסוך על היקף עיזבון, חשוב לבחון לא רק את הצוואה אלא גם הסכמי ממון, הסכמים משפחתיים, רישומי מקרקעין והתנהלות הצדדים לאורך השנים. הערה: אם המסמך המקורי מציג שופט/ת באופן ברור – להשלים רק ממנו. אם לא ברור – להשאיר 'להשלמה' ולא להמציא.

ת"ע 76928-07-24
בית המשפט לענייני משפחה

יורש שביקש לרכוש נכס מהעיזבון חויב להפקיד ערובה ממשית

ההלכה:

בית המשפט קיבל את בקשת מנהל העיזבון. נקבע כי מאחר שרק יורש אחד ביקש לרכוש את הנכס, אין צורך בהתמחרות פנימית. עם זאת, בשל חוסר האמון בין היורשים והחשש שהעסקה לא תצא לפועל, יש לחייב את היורש להפקיד ערובה בגובה 10% משווי הנכס, בסך 450,000 ₪. נקבע כי אין להסתפק באפשרות רעיונית לקזז סכומים עתידיים מחלקו של היורש בעיזבון.

משמעות מעשית:

כאשר יורש מבקש לרכוש נכס מהעיזבון, בית המשפט יבחן לא רק את רצונו אלא גם את הביטחון שהעסקה תתממש. במחלוקת בין יורשים, ערובה ממשית עשויה להיות תנאי להתקדמות. במכירת נכסי עיזבון בין יורשים, חשוב לקבוע מנגנון ברור: שומה, מועד חתימה, ערובה, תשלום, סנקציה במקרה של נסיגה ותפקיד מנהל העיזבון.

תמ"ש 35059-01-21
בית המשפט לענייני משפחה

הסכם ממון לא העניק לאלמנה זכויות בדירת ירושה של המנוח

ההלכה:

בית המשפט דחה את רוב התביעה. ביחס לדירה, נקבע כי הסכם הממון לא יצר שיתוף בנכסי ירושה הרשומים על שם צד אחד בלבד. כאשר מדובר בנכסים משמעותיים כמו דירה, ההסכם דרש רישום משותף כדי לבסס שיתוף. הדירה נרשמה על שם המנוח בלבד, והוא אף ציווה אותה לילדיו, דבר שחיזק את המסקנה שלא הייתה כוונת שיתוף. ביחס לחשבון הבנק, נקבע כי האלמנה צורפה לחשבון זמן קצר לפני כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף, כאשר חוות דעת רפואית הצביעה על כך שהמנוח כבר לא היה כשיר זמן מה לפני כן. לכן לא הוכחה כוונת שיתוף אמיתית מצד המנוח. התביעה להחזר הוצאות קבורה ואבל נדחתה בשל היעדר ראיות, והתביעה התקבלה רק ביחס לכלי הבית והרהיטים בדירת האלמנה.

משמעות מעשית:

בן זוג אינו מקבל אוטומטית זכויות בנכס שהתקבל בירושה ונרשם על שם המנוח בלבד. גם צירוף מאוחר לחשבון בנק עלול שלא להיחשב שיתוף, אם נעשה כשהמנוח כבר לא היה כשיר. קריאה לפעולה באתר: בזוגיות שנייה, עם ילדים מנישואים קודמים ונכסי ירושה, חשוב לערוך הסכם ממון וצוואה ברורים שמתאימים זה לזה ומונעים מחלוקת עתידית.

רע"א 23715-07-25
בית המשפט המחוזי

נפטר בעל דין בתביעה לפירוק שיתוף – יש למנות מנהל עיזבון זמני

ההלכה:

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי יש להבטיח ייצוג ראוי של זכויות המנוח. נקבע כי עיזבון אינו אישיות משפטית עצמאית, ולכן תביעה נגד 'עיזבון' כשלעצמו היא פגומה. כאשר בעל דין נפטר ואין עדיין יורשים ידועים או צו ירושה, הפתרון הראוי הוא מינוי מנהל עיזבון זמני לפי סעיף 77 לחוק הירושה. מנהל העיזבון הזמני יוכל להגן על זכויות העיזבון עד להסדרת זהות היורשים. בית המשפט הדגיש כי הדבר חשוב במיוחד כאשר מדובר בפירוק שיתוף ומימוש נכס מקרקעין, שעלול להשפיע באופן משמעותי על זכויות היורשים העתידיים.

משמעות מעשית:

כאשר בעל דין נפטר במהלך הליך אזרחי, לא ניתן להתעלם מזכויות העיזבון. יש לאתר יורשים או למנות מנהל עיזבון זמני שייצג את האינטרסים של המנוח. קריאה לפעולה באתר: בכל הליך שבו מעורב אדם שנפטר, במיוחד במקרקעין, יש לבדוק האם קיים צו ירושה, צו קיום צוואה או צורך במינוי מנהל עיזבון זמני.

תמ"ש 44273-01-24 (וכן תמ"ש 30239-03-24)
בית המשפט לענייני משפחה

בן ממשיך גובר על צוואה – אך רצון האב קוים בקירוב באמצעות זכות מגורים

ההלכה:

בית המשפט דחה את שתי התביעות. נקבע כי זכויות בר-רשות בנחלה אינן חלק רגיל מהעיזבון ואינן ניתנות להורשה בניגוד להסכם המשבצת ולנהלי רמ"י. כאשר קיימת בת ממשיכה שנרשמה כדין, מלוא הזכויות בנחלה עוברות אליה, והמצווה אינו יכול בצוואתו לגרוע מזכויות אלה או לפצל את הנחלה בניגוד לדין. עם זאת, בית המשפט לא התעלם מרצון האב. נקבע כי אף שאי אפשר לקיים את הצוואה במלואה, יש לקיים את רצונו בקירוב. לכן נקבע שלאחות המתגוררת בבית תהיה זכות מגורים אישית בבית המגורים שבנחלה למשך כל חייה, אך לא זכות בעלות, לא זכות לפיצול, ולא זכות לשימוש במבנים אחרים בנחלה.

משמעות מעשית:

צוואה אינה יכולה לגבור על הסכם המשבצת ועל מוסד הבן הממשיך, אך בית המשפט עשוי לנסות לקיים את רצון המצווה בקירוב, באמצעות פתרון חוזי או אישי כמו זכות מגורים. קריאה לפעולה באתר: במשקים ונחלות יש חשיבות עליונה לבדוק מראש את הסכם המשבצת, רישום בן ממשיך, נהלי רמ"י והצוואה, כדי למנוע צוואה שאינה ניתנת לביצוע.

צרו קשר לבדיקת סיכויים

בואו נדבר על המקרה שלכם על בסיס פסקי הדין האלה

עו"ד ונוטריון ציון בהלול
עו"ד ונוטריון ציון בהלול
עורך דין ונוטריון · מתמחה בצוואות, ירושות והתנגדויות לצוואה
בעל רישיון עריכת דין ישראלי· עודכן לאחרונה: 22 ביוני 2026