הסכם ממון לא העניק לאלמנה זכויות בדירת ירושה של המנוח

ההלכה בקצרה

בית המשפט דחה את רוב התביעה. ביחס לדירה, נקבע כי הסכם הממון לא יצר שיתוף בנכסי ירושה הרשומים על שם צד אחד בלבד. כאשר מדובר בנכסים משמעותיים כמו דירה, ההסכם דרש רישום משותף כדי לבסס שיתוף. הדירה נרשמה על שם המנוח בלבד, והוא אף ציווה אותה לילדיו, דבר שחיזק את המסקנה שלא הייתה כוונת שיתוף. ביחס לחשבון הבנק, נקבע כי האלמנה צורפה לחשבון זמן קצר לפני כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף, כאשר חוות דעת רפואית הצביעה על כך שהמנוח כבר לא היה כשיר זמן מה לפני כן. לכן לא הוכחה כוונת שיתוף אמיתית מצד המנוח. התביעה להחזר הוצאות קבורה ואבל נדחתה בשל היעדר ראיות, והתביעה התקבלה רק ביחס לכלי הבית והרהיטים בדירת האלמנה.

סיפור המקרה ומה נפסק

כב' השופט אורן אליעז דן בתביעה של אלמנה נגד ילדי המנוח מנישואין קודמים. המנוח הותיר צוואה שבה הוריש את רוב רכושו לילדיו, ואת האלמנה זיכה במכונית ובסכום כספי מסוים. האלמנה לא תקפה את הצוואה, אך טענה כי חלק מהנכסים כלל לא היו שייכים למנוח לבדו ולכן לא יכול היה להורישם. היא טענה לזכויות בדירה שהמנוח ירש מהוריו מכוח הסכם ממון, למחצית כספים בחשבון בנק שאליו צורפה סמוך לסוף חייו, למיטלטלין בבית ולהחזר הוצאות קבורה ואבל.

שאלות נפוצות

שירותים משפטיים קשורים