בית המשפט העדיף ראיות מזמן אמת על חוות דעת רפואית רטרוספקטיבית

ההלכה בקצרה

בית המשפט דחה את ההתנגדות לצוואת 2009 והורה על קיומה. נקבע כי זהו אחד המקרים החריגים שבהם יש מקום לסטות מחוות דעת מומחה בית המשפט, לאור ראיות מזמן אמת שתמכו בכשירות המנוח.

סיפור המקרה ומה נפסק

כב' השופטת אפרת ונקרט דנה במנוח שסבל מתחלואה פיזית ונפשית, והשאיר אחריו כמה מסמכים שנחזו להיות צוואות. אחד מהם, צוואה משנת 2009, הוריש את הרכוש לחבר קרוב שטיפל במנוח במשך שנים. מסמך אחר משנת 2010 התייחס לנכס מקרקעין והיטיב עם אחד הילדים. מומחה מטעם בית המשפט קבע כי בסבירות גבוהה המנוח לא היה כשיר לערוך פעולות משפטיות בשני המועדים. בעקבות זאת נזנחה הבקשה לקיים את המסמך המאוחר. נותרה לדיון צוואת 2009. בית המשפט דחה את ההתנגדות לצוואת 2009 והורה על קיומה. נקבע כי מדובר באחד המקרים החריגים שבהם יש מקום לסטות מחוות דעת מומחה בית המשפט. הוצגו שלוש חוות דעת שנערכו בסמוך לעריכת צוואת 2009, עדות עורך הצוואה, ופרוטוקול חקירת יכולת שנערכה למנוח באותה שנה – כולם תמכו בכך שהמנוח היה כשיר במועד הרלוונטי. גם טענות להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הנהנה נדחו. בית המשפט מצא שהקשר בין המנוח לבין הנהנה היה קשר ארוך שנים של חברות וטיפול, ולא הוכחה שלילה של רצון חופשי.

שאלות נפוצות

שירותים משפטיים קשורים