חוות דעת באפוטרופסות אינה מחליפה מומחה ייעודי לכשרות לערוך צוואה

ההלכה בקצרה

בית המשפט קבע כי אין די בחוות דעת שניתנה לצורך הליך אפוטרופסות. חוות דעת כזו בוחנת את הצורך במינוי אפוטרופוס, אך אינה בהכרח בוחנת את השאלה המשפטית המדויקת הנדרשת בדיני צוואות: האם במועד עריכת הצוואה ידע המנוח להבחין בטיבה של צוואה, להבין את רכושו, את זהות יורשיו, את משמעות ההוראות ואת התוצאה המשפטית של פעולתו. בית המשפט הדגיש כי עקרון העל בדיני הירושה הוא כיבוד רצונו החופשי והעצמאי של המצווה. דווקא משום כך, כאשר קיימת מחלוקת אמיתית בנוגע לכשרות לצוות, יש צורך בחוות דעת מומחה ייעודית, רטרוספקטיבית, שתבחן את הכשרות לערוך צוואה על יסוד מלוא החומר הרפואי והסוציאלי הרלוונטי. נקבע כי עדיף למנות מומחה אחר, שאינו המומחה שנתן את חוות הדעת בהליך האפוטרופסות, כדי שיבחן את שאלת הכשרות לצוות באופן עצמאי, בין היתר על בסיס אותה חוות דעת קודמת אך לא במקומה.

סיפור המקרה ומה נפסק

כב' השופטת עידית בן-דב ג'וליאן נדרשה לשאלה עדינה וחשובה בהליכי התנגדות לצוואה: האם חוות דעת רפואית שניתנה בחיי המנוח במסגרת הליך אפוטרופסות יכולה לשמש תחליף לחוות דעת מומחה בשאלה אם המנוח היה כשיר לערוך צוואה במועד עריכתה. ברקע ההליך עמדו שתי צוואות של אותו מנוח. בת זוגו ביקשה לקיים צוואה מאוחרת, ואילו ילדיו ביקשו לקיים צוואה מוקדמת יותר והתנגדו לצוואה המאוחרת בטענה שהמנוח לא היה כשיר לערוך אותה. בחייו של המנוח התנהל הליך אפוטרופסות, ובמסגרתו מונה מומחה שבדק אותו לצורך השאלה האם יש צורך למנות לו אפוטרופוס. אחד הצדדים טען כי מאחר שחוות הדעת ניתנה בסמוך למועד הצוואה, ניתן להסתפק בה.

שאלות נפוצות

שירותים משפטיים קשורים