מומחה רפואי ביקש מסמכים – בית המשפט צריך לאפשר לו לקבלם

ההלכה בקצרה

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. נקבע כי אמנם לערכאה הדיונית יש שיקול דעת רחב בענייני גילוי מסמכים, אך במקרה זה ההחלטות לא איזנו כראוי בין השיקולים ולא נומקו די הצורך. בית המשפט הדגיש כי יש לאזן בין זכות המנוחה לפרטיות, שאינה פוקעת עם מותה, לבין זכותה לחופש הציווי ולבירור רצונה האמיתי. בהליכי צוואה, המנוח הוא במידה רבה 'בעל הדין האמיתי', ולכן יש חשיבות לחקר האמת. כאשר מומחה שמונה על ידי בית המשפט מבקש מסמכים לצורך גיבוש חוות דעתו, אין למנוע ממנו חומר רלוונטי ללא נימוק כבד משקל. גם תיעוד רפואי מאוחר ממועד הצוואה עשוי להיות רלוונטי להערכה רטרוספקטיבית של כשירות.

סיפור המקרה ומה נפסק

כב' השופט נמרוד פלקס דן בבקשת רשות ערעור במסגרת התנגדות לצוואה. המתנגדים טענו כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה. לצורך כך מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, אשר ביקש לקבל מסמכים רפואיים נוספים, לרבות מסמכים שנוצרו לאחר מועד עריכת הצוואה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה להרחבת גילוי המסמכים וכן דחה בקשה לעיון מחדש. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור.

שאלות נפוצות

שירותים משפטיים קשורים