צוואה לטובת בת אחת נפסלה בשל מעורבות, השפעה בלתי הוגנת ו'הלכת החוטים השזורים'

ההלכה בקצרה

בית המשפט דחה את הבקשה לקיום הצוואה וקיבל את ההתנגדות לה. צו הירושה, שלפיו העיזבון מתחלק בין הילדים בחלקים שווים, נותר על כנו. נקבע כי אף שקיימת חזקת כשירות, הראיות העלו סימני שאלה משמעותיים באשר למצבה הקוגניטיבי של האם. עם זאת, ההכרעה המרכזית לא נשענה רק על שאלת הכשרות, אלא על מעורבותה של הבת הזוכה בעריכת הצוואה. מעדויות עורכי הצוואה עלה כי הבת היא שיזמה את עריכת הצוואה, מסרה את ההוראות, תיאמה את החתימה, והקשר הישיר שלהם עם האם היה מצומצם. מאחר שהבת הייתה גם הזוכה הבלעדית בצוואה, גרה עם האם וטיפלה בענייניה, נקבע כי מעורבותה חרגה ממעורבות טכנית והקימה את החזקה החלוטה לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בית המשפט הוסיף כי גם אם היה צורך לבחון את הדברים תחת עילת ההשפעה הבלתי הוגנת, מכלול הנסיבות מוביל לאותה מסקנה. מדובר במקרה שבו מספר 'חוטים' ראייתיים — תלות, מעורבות, פגמים במסמך, שליטה בעניינים משפטיים ומשפחתיים — נשזרו יחד לתמונה אחת.

סיפור המקרה ומה נפסק

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בשלושה הליכים הקשורים לאותה ירושה: בקשה לביטול צו ירושה, בקשה לקיום צוואה והתנגדות לצוואה. לאחר פטירת האם ניתן צו ירושה שחילק את העיזבון בחלקים שווים בין ילדיה. בהמשך טענה אחת הבנות כי התגלתה צוואה מוקדמת יותר, שבה הורישה לה האם את כל רכושה, ולכן ביקשה לבטל את צו הירושה ולקיים את הצוואה. האחים התנגדו וטענו כי הצוואה אינה משקפת את רצון האם. ברקע עמדו גם הליכים אחרים שעסקו במסמכים משפטיים שונים שנחתמו לכאורה על ידי האם, ובשאלת כשירותה בתקופה הרלוונטית. (שם השופט/ת לא הופיע במקטע שנמסר – אין להמציא.)

שאלות נפוצות

שירותים משפטיים קשורים