# בקשה לקיום צוואה: המדריך המקיף מבית משרד עו"ד ונוטריון ציון בהלול
אנו במשרד עו"ד ונוטריון ציון בהלול, בעלי ניסיון של למעלה מ-20 שנה בדיני ירושות וצוואות בישראל, מבינים כי התקופה שלאחר פטירתו של אדם קרוב היא תקופה רגישה, מורכבת וכואבת מאין כמוה. בצד האבל וההתמודדות הרגשית, מתעורר הצורך להסדיר את ענייניו המשפטיים והכלכליים של המנוח. הדרך המשפטית והיחידה לתת תוקף חוקי לצוואתו של אדם שנפטר היא באמצעות הליך של הגשת בקשה לקיום צוואה.
במדריך מקיף זה, נצלול לעומקו של ההליך, נסקור את הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה" או "החוק"), נבהיר אילו אתגרים עלולים לצוץ בדרך, ונסביר כיצד משרדנו יכול ללוות אתכם במקצועיות, ברגישות ובבטחה עד לקבלת צו קיום הצוואה המיוחל. בכל שלב, תוכלו לפנות אלינו לייעוץ משפטי בטלפון 054-7799000.
מהי בקשה לקיום צוואה ומהי משמעותה המשפטית?
על פי דיני הירושה בישראל, צוואה, גם אם נערכה כדין, נחתמה על ידי המצווה ואושרה על ידי עדים או נוטריון, אינה מקבלת תוקף משפטי מחייב באופן אוטומטי עם פטירתו של האדם. כדי שניתן יהיה לממש את הוראות הצוואה, לגשת לחשבונות הבנק של המנוח, להעביר זכויות במקרקעין בטאבו (לשכת רישום המקרקעין) או לחלק כל רכוש אחר – חובה לקבל צו משפטי מטעם המדינה המאשר כי הצוואה תקפה. הצו הזה נקרא "צו קיום צוואה", והוא ניתן רק לאחר הגשת בקשה לקיום צוואה מסודרת.
סעיף 39 לחוק הירושה קובע חובה חוקית מפורשת: אדם שבידו מצויה צוואה של אדם שנפטר, חייב למסור אותה, במקור, לרשם לענייני ירושה מיד לאחר שנודע לו על פטירת המצווה. העלמת צוואה מהווה עבירה על פי החוק. הגשת הבקשה למעשה מתניעה את ההליך המנהלי-משפטי שבו רשויות המדינה בוחנות את אמיתות הצוואה, מוודאות כי זוהי צוואתו האחרונה של המנוח, ומאפשרות לכל מי שעלול להיפגע מקיומה להגיש את התנגדותו.
המסגרת הנורמטיבית: עקרונות חוק הירושה, תשכ"ה-1965
חוק הירושה הוא חוק מרכזי וענף המסדיר את כלל דיני הירושות והצוואות בישראל. בבסיס החוק עומדים מספר עקרונות יסוד שהפסיקה הישראלית חזרה והדגישה לאורך השנים.
עקרון העל: "מצווה לקיים דברי המת"
בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים והעליון נוטים לקבוע, שוב ושוב, כי עקרון העל המנחה בדיני הצוואות הוא כיבוד רצונו של המצווה. עקרון זה גוזר את הגישה הפרשנית לצוואה, את הנטייה לקיים אותה גם כאשר ישנם פגמים צורניים קלים (כפי שיוסבר בהמשך), ואת הזהירות הרבה שבתי המשפט נוקטים טרם פסילתה של צוואה. אנו במשרדנו דוגלים בעקרון זה ונלחמים כדי להבטיח שרצונו האמיתי והאחרון של המנוח יצא אל הפועל.
עדיפות הצוואה על פני ירושה על פי דין
סעיף 2 לחוק הירושה קובע את העקרון הבסיסי לפיו: "היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה". משמעות הדבר היא שכאשר קיימת צוואה תקפה, היא תמיד תגבר על מנגנון חלוקת העיזבון הקבוע בחוק (חלוקה לבן זוג ולילדים וכו'). לכן, הגשת בקשה לקיום צוואה משנה לחלוטין את מפת חלוקת הרכוש במשפחה, ועל כן היא כה קריטית ולעתים כה שנויה במחלוקת.
סוגי הצוואות והשפעתן על הבקשה לקיום צוואה
חוק הירושה מכיר בארבע דרכים מרכזיות לעריכת צוואה. לסוג הצוואה יש השלכה ישירה על הליך הגשת הבקשה לקיום צוואה, ועל המסמכים והראיות הנדרשים לצורך אישורה.
1. צוואה בכתב יד (סעיף 19 לחוק)
צוואה זו נכתבת כולה, מהמילה הראשונה ועד לאחרונה, בכתב ידו של המצווה. היא חייבת לשאת תאריך וחתימה בכתב ידו. היתרון שלה הוא הפשטות והפרטיות. עם זאת, כאשר מוגשת בקשה לקיום צוואה בכתב יד, הרשם לענייני ירושה או בית המשפט צריכים להשתכנע כי אכן מדובר בכתב ידו של המנוח. לא פעם, בהיעדר עדים למעמד החתימה, מתעוררות מחלוקות סביב אותנטיות המסמך, ואנו נדרשים להציג מסמכים נוספים (השוואת כתבי יד) או להביא חוות דעת של מומחה לכתב יד.
2. צוואה בעדים (סעיף 20 לחוק)
זוהי הצוואה הנפוצה ביותר בישראל. צוואה זו נערכת בכתב, נושאת תאריך, ונחתמת על ידי המצווה בפני שני עדים בגירים וכשירים. על העדים לאשר באותו מעמד, בחתימת ידם על פני הצוואה, כי המצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו והוא חתם עליה. בעת הגשת בקשה לקיום צוואה בעדים, העובדה ששני עדים נכחו במעמד וחתמו, מספקת חזקה משמעותית לכשרותה. תקיפתה של צוואה זו מורכבת יותר, אך אפשרית במקרים של השפעה בלתי הוגנת או חוסר כשרות.
3. צוואה בפני רשות (סעיף 22 לחוק)
צוואה בפני רשות נעשית על ידי אמירת דברי המצווה בעל פה בפני שופט, רשם של בית משפט, חבר בית דין דתי, או נוטריון (בהתאם לחוק הנוטריונים). המצווה מקריא את הצוואה, הרשות רושמת או מאשרת אותה, והרשות מצהירה כי הצוואה נקראה בפני המצווה והוא הצהיר כי זו צוואתו. כעורך דין ונוטריון ציון בהלול מוסמך לערוך צוואות מעין אלו. יתרונה העצום של צוואה נוטריונית הוא המשקל הראייתי הכבד שלה. בתי המשפט נוטים להתייחס לאישור הנוטריוני כראיה חזקה לגמירות דעתו ולכשרותו של המצווה בזמן החתימה, מה שמקל מאוד על קבלת בקשה לקיום צוואה מסוג זה.
4. צוואה בעל פה (סעיף 23 לחוק) - "שכיב מרע"
זוהי צוואה חריגה הנעשית על ידי אדם הרואה את עצמו מול פני המוות (למשל פצוע קשה או חולה סופני). היא נאמרת בעל פה בפני שני עדים השומעים את שפתו. על העדים לרשום את דברי המצווה בזיכרון דברים ולהפקידו מהר ככל האפשר אצל הרשם לענייני ירושה. תוקפה של צוואה כזו פוקע כעבור חודש אם חלפו הנסיבות שהצדיקו אותה והמצווה נותר בחיים. בקשה לקיום צוואה בעל פה היא מורכבת במיוחד ונתונה לבחינה מחמירה של בית המשפט לענייני משפחה, עקב החשש לפברוק דברים לאחר המוות.
המדריך המלא: כיצד מוגשת בקשה לקיום צוואה?
אנו במשרד עו"ד ונוטריון ציון בהלול (054-7799000) מטפלים מדי יום בבקשות מסוג זה, ומכירים את ההליך על בוריו. להלן השלבים המרכזיים הכרוכים בהגשת הבקשה:
שלב 1: איתור הצוואה ואיסוף המסמכים
הצעד הראשון הוא לאתר את הצוואה המקורית האחרונה שהותיר המנוח. כפי שיפורט בהמשך, אם המקור אבד, ניתן להגיש בקשה על בסיס העתק צילומי, אך הליך זה דורש בקשה נפרדת ומורכבת. מעבר לצוואה המקורית, יש להצטייד בתעודת פטירה של המנוח. אם המנוח לא היה אזרח ישראלי או שנפטר בחו"ל, יש להמציא תעודת פטירה מאומתת כדין (לרוב באמצעות אפוסטיל) ומתורגמת על ידי נוטריון.
שלב 2: משלוח הודעות ליורשים
תקנות הירושה דורשות כי טרם הגשת הבקשה, חובה ליידע את כל מי שמוזכר בצוואה כזוכה (יורש), על עצם הגשת הבקשה. היידוע נעשה לרוב באמצעות משלוח הודעה בדואר רשום ליורשים, ויש לצרף לבקשה את אישורי המשלוח. מטרת ההוראה היא להבטיח שקיפות ולוודא כי אין מחטפים מאחורי גבם של זוכים פוטנציאליים.
שלב 3: מילוי טופס בקשה לקיום צוואה ועריכת תצהיר
טופס הבקשה הוא מסמך משפטי מפורט הדורש למלא את פרטי המנוח, תאריך הפטירה, זהות המבקש, זהות היורשים על פי הצוואה, והצהרה לגבי קיומן או העדרן של עילות המעכבות את מתן הצו (כגון האם המנוח הותיר צוואות קודמות, האם הוגשו בקשות סותרות וכדומה). לבקשה יש לצרף תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין. התצהיר הוא עדות בשבועה לכל דבר ועניין, והמצהיר נושא באחריות פלילית לנכונות הפרטים. כאן נכנס לתמונה תפקידנו במשרדנו לוודא כי כל הפרטים מדויקים, ושאין טעויות שעלולות לעכב את התיק חודשים ארוכים.
שלב 4: תשלום אגרות חובה
על המבקש לשלם שתי אגרות מרכזיות: אגרת פתיחת תיק לרשם לענייני ירושה, ואגרת פרסום בעיתונות וברשומות (מטרת הפרסום היא ליידע את הציבור ולאפשר למי שמתנגד להגיש התנגדות). הגשה מקוונת, שמתאפשרת באמצעות משרדנו המקושר למערכת בתי המשפט ומשרד המשפטים, מקנה הנחה מסוימת בגובה האגרות ומזרזת משמעותית את קליטת התיק.
שלב 5: הגשה לרשם לענייני ירושה ובחינת האפוטרופוס הכללי
לאחר שכל המסמכים מוכנים, אנו מגישים את התיק בצורה דיגיטלית מאובטחת לרשם לענייני ירושה. עם פתיחת התיק, מפורסמת הודעה בעיתון יומי וברשומות. במקביל, התיק עובר לעיונו של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי. תפקידו של האפוטרופוס הכללי הוא לבחון האם יש אינטרס ציבורי בתיק – למשל, אם המנוח ציווה רכוש לקטינים, לאנשים חסרי כשרות משפטית, להקדש ציבורי, או האם קיים חשש לפגם במסמכים. אם האפוטרופוס הכללי מחליט שאין לו כוונה להתערב בהליכים, הוא מגיש "הודעה על כוונה שלא להתערב", והתיק חוזר לרשם למתן הצו (בהנחה שחלף מועד ההתנגדויות).
התנגדות לבקשה לקיום צוואה: כשההליך מסתבך
במקרים רבים, הגשת בקשה לקיום צוואה מהווה יריית פתיחה לסכסוך משפחתי עמוק. חוק הירושה קובע כי כל "מעוניין בדבר" (לרוב יורש על פי דין שהודר מהצוואה, או מי שמופיע בצוואה קודמת המעניקה לו יותר) רשאי להגיש התנגדות לקיום הצוואה. ברגע שמוגשת התנגדות, הרשם לענייני ירושה אינו מוסמך יותר לדון בתיק, והוא מחויב על פי דין להעביר את הבקשה וההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה.
אנו במשרד עו"ד ונוטריון ציון בהלול (054-7799000) בעלי ניסיון רב בייצוג בבתי המשפט לענייני משפחה, הן בייצוג מבקשי הקיום כנגד מתנגדים, והן בייצוג מתנגדים המבקשים לפסול צוואה בלתי חוקית. הפסיקה הישראלית קובעת עילות מוגדרות ונוקשות לפסילת צוואות. להלן העילות המרכזיות בהן אנו נתקלים בפרקטיקה:
א. היעדר כשרות לצוות (סעיף 26 לחוק)
סעיף זה קובע כי צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז כפסול דין, או שנעשתה בשעה שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה" - בטלה. הפסיקה הישראלית ענפה ביותר בסוגיה זו. בתי המשפט בוחנים האם בעת עריכת הצוואה המצווה הבין שהוא עורך צוואה, האם הבין מהו היקף רכושו, מי הם יורשיו הטבעיים, ומה משמעות הדרתם. כדי להוכיח או להפריך טענה כזו, יש לערוך בירור מעמיק במסמכים רפואיים ממועד עריכת הצוואה, למנות מומחה רפואי (פסיכיאטר או פסיכוגריאטר) מטעם בית המשפט, ולזמן רופאים שטיפלו במנוח. נטל ההוכחה מוטל לרוב על המתנגד, שכן החזקה היא שאדם כשר לפעולות משפטיות.
ב. השפעה בלתי הוגנת (סעיף 30 לחוק)
זוהי העילה הנפוצה והמורכבת ביותר בעולם הצוואות. סעיף 30 קובע כי הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה. חשוב להדגיש כי הפסיקה מבחינה בין "השפעה" (שהיא מותרת ולגיטימית - למשל בן המסייע לאימו בתקווה שתוריש לו) לבין "השפעה בלתי הוגנת".
בתי המשפט נוטים לקבוע קיומה של השפעה בלתי הוגנת על בסיס מספר מבחני עזר שגובשו בפסיקה, ואשר אותם אנו מנתחים בקפידה בכל תיק:
- 1.מבחן התלות והעצמאות: האם המנוח היה תלוי באדם אחר תלות פיזית, נפשית או שכלית?
- 2.מבחן הקשר עם אנשים אחרים: האם המנוח היה מבודד מהסביבה ומהמשפחה, והקשר היחיד שלו היה עם הנהנה מהצוואה?
- 3.מבחן נסיבות עריכת הצוואה: האם הנהנה היה מעורב בייזום הצוואה, בבחירת עורך הדין, בהסעת המצווה? ככל שהמעורבות רבה יותר, יגבר החשש להשפעה פסולה.
- 4.מבחן התלות בסיוע הרפואי/סיעודי: האם הנהנה הוא זה שסיפק למנוח את צרכיו הבסיסיים ביותר, ולכן המנוח חש מחויב או מאוים?
כאשר קיימת הצטברות של נסיבות מחשידות, עשוי בית המשפט לקבוע כי נטל ההוכחה יעבור אל מבקש הקיום, להוכיח כי הצוואה נעשתה מרצון חופשי.
ג. מעורבות נהנה בעריכת הצוואה (סעיף 35 לחוק)
סעיף 35 הוא סעיף דרקוני וחד-משמעי הקובע: "הוראת צוואה, חוץ מצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה... בטלה". החוק קובע חזקה חלוטה (שלא ניתן לסתור אותה) שמי שלקח חלק פעיל בעריכת צוואה שהוא נהנה ממנה - הוראתו בטלה. הפסיקה הישראלית יצקה תוכן למונח "לקח באופן אחר חלק בעריכתה", והיא בוחנת את שרשרת האירועים מתחילתה ועד לחתימה. במקרים שבהם יורש מכתיב את תוכן הצוואה לעורך הדין, משלם את שכר הטרחה או נוכח בחדר בעת החתימה, הדבר עלול להביא לפסילת הצוואה כולה או לפסילת חלקו של אותו נהנה. כמשרד המגיש בקשה לקיום צוואה, אנו נדרשים לנתח היטב את נסיבות העריכה כדי לצפות פני עתיד.
ד. תיקון פגמים צורניים (סעיף 25 לחוק)
לעיתים מוגשת למשרדנו צוואה שאינה עומדת בדקדוקי הצורה של חוק הירושה (למשל, חסר תאריך, או רק עד אחד חתם כדין, או חסרה חתימת המנוח בעמוד מסוים). במקרים אלו אנו עושים שימוש בסעיף 25 לחוק המאפשר קיום הצוואה חרף פגם בצורה. בתי המשפט נוטים לקבוע כי אם אין ספק באמיתות הצוואה (דהיינו, שזו באמת כוונתו של המצווה ושאין השפעה בלתי הוגנת), וכאשר מדובר ב"פגם צורני" ולא ב"חסר מהותי" של מרכיבי היסוד של הצוואה, רשאי בית המשפט לרפא את הפגם ולקיים את הצוואה. הדבר דורש הגשת בקשה מיוחדת ונטל ההוכחה שעל המבקש הוא גבוה - "למעלה מכל ספק סביר".
מורכבויות מיוחדות בהליך הבקשה לקיום צוואה
לצד ההליך הרגיל, לעיתים אנו במשרד עו"ד ציון בהלול (054-7799000) נתקלים בתיקים בעלי מורכבות משפטית יוצאת דופן:
1. בקשה לקיום צוואה על סמך העתק צילומי (סעיף 68(ב) לחוק)
ככלל, הרשם לענייני ירושה אינו מוסמך לתת צו קיום על בסיס העתק של צוואה, אלא על פי המקור בלבד. ההנחה המשפטית היא שאם המקור לא נמצא, ייתכן שהמצווה השמיד אותו בכוונה לבטל את הצוואה (סעיף 36 לחוק). אולם, סעיף 68(ב) מאפשר לבית המשפט (ורק לבית המשפט) לקיים צוואה גם אם המקור אינו בנמצא, וזאת אם המבקש יצליח להוכיח שני תנאים מצטברים:
א. שהצוואה אכן נערכה כדין.
ב. מה הייתה הסיבה לאי הצגת המקור (למשל, שהצוואה נשרפה, אבדה בשוגג לאחר המוות, או הושמדה על ידי צד שלישי המעוניין ברעתה).
במקרים אלו, משרדנו מגיש בקשה ייעודית לבית המשפט לענייני משפחה בצירוף ראיות מוצקות לסתירת חזקת הביטול.
2. ריבוי צוואות
לא פעם מנוח מותיר אחריו מספר צוואות שונות לאורך השנים. סעיף 36 לחוק קובע כי צוואה חדשה מבטלת את קודמתה, במידה והוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הקודמת. כאשר מוגשות מספר בקשות סותרות לקיום צוואות שונות, התיק יועבר להכרעת בית המשפט. אנו נדרשים לבחון את שרשרת הצוואות, את התאריכים, ואת כשרותו של המנוח בכל נקודת זמן.
3. פרשנות הצוואה (סעיף 54 לחוק)
לעיתים מוגשת בקשה לקיום צוואה שאינה שנויה במחלוקת מבחינת כשרותה, אך קיים סכסוך לגבי משמעות הוראותיה. סעיף 54 לחוק הירושה קובע כי "מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה - כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות". הפסיקה הענפה קבעה כללי פרשנות מורכבים במקרים בהם לשון הצוואה סתומה, או כאשר חל שינוי משמעותי ברכוש המנוח מאז כתיבת הצוואה ועד לפטירתו (למשל, הוריש דירה ספציפית אך מכר אותה בחייו).
4. צוואות הדדיות (סעיף 8א לחוק)
בני זוג רבים עורכים "צוואות הדדיות", בהן הם מורישים את רכושם זה לזו, ולאחר מות האחרון - לילדיהם. בקשה לקיום צוואה הדדית מצריכה בחינה ייחודית של המגבלות שחוק הירושה מטיל על ביטול צוואה כזו בעוד בני הזוג בחיים או לאחר פטירת אחד מהם. תיקון מס' 12 לחוק הירושה הסדיר סוגיה זו ומנע מצב בו בן הזוג הנותר בחיים משנה את הצוואה לאחר שירש, תוך פגיעה בציפיית ההסתמכות של המנוח.
השלכות קבלת צו קיום הצוואה
לאחר שצלחנו את ההליך המנהלי מול הרשם לענייני ירושה, או לאחר שבית המשפט דחה התנגדויות והורה על קיום הצוואה, מונפק צו קיום צוואה אלקטרוני. לצו זה יש תוקף של פסק דין חפצא (פסק דין כלפי כל העולם - In Rem). המשמעות היא שמרגע שניתן הצו, הוא מהווה ראיה מוחלטת לאמיתות הצוואה כלפי כל גוף - לרבות בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה ולשכת רישום המקרקעין.
עם הצו ביד, משרדנו מסייע ליורשים בשלבים המעשיים: חלוקת העיזבון בין היורשים, עריכת הסכם חלוקת עיזבון (במידה והיורשים מעוניינים לחלק את הרכוש בשונה מהוראות הצוואה לצורכי חיסכון במס), ורישום צווים בטאבו.
מינוי מנהל עיזבון
במקרים בהם העיזבון גדול ומורכב, או כאשר קיימת עוינות בין היורשים, או כשהמנוח ציווה זאת מפורשות בצוואתו, ייתכן שתוגש בד בבד עם הבקשה לקיום הצוואה גם בקשה למינוי מנהל עיזבון (סעיף 77 לחוק). מנהל העיזבון (שלרוב יהיה עורך דין) מקבל על עצמו לפעול לכינוס נכסי המנוח, סילוק חובותיו, וניהול נכסיו עד לחלוקתם הסופית ליורשים. משרדנו משמש לעיתים תכופות כמנהל עיזבון, ופועל במקצועיות ותחת פיקוחו הקפדני של בית המשפט והאפוטרופוס הכללי.
מדוע לבחור במשרד עו"ד ונוטריון ציון בהלול?
הגשת בקשה לקיום צוואה עלולה להיראות לעיתים כפעולה טכנית גרידא, אך כפי שנוכחתם לראות במדריך זה, די בטעות קטנה, בסכסוך משפחתי סמוי או בניסוח לקוי, כדי להפוך את הבקשה למאבק משפטי ארוך ומתיש. לכן, ישנה חשיבות מכרעת בליווי משפטי על ידי עורך דין הבקיא ברזיו של חוק הירושה ופסיקת בתי המשפט.
אנו במשרד עו"ד ונוטריון ציון בהלול מציעים ללקוחותינו מעטפת שלמה:
- •ניסיון ומומחיות: מעל שתי עשורים של עיסוק אינטנסיבי בדיני ירושות, ניהול עיזבונות וליטיגציה בבתי משפט לענייני משפחה.
- •ראייה אסטרטגית: אנו בוחנים את התיק טרם הגשת הבקשה כדי לצפות התנגדויות אפשריות ולהכין תשתית ראייתית ומשפטית חזקה למבקש.
- •רגישות ושקיפות: אנו מודעים לרגישות הרבה הנדרשת בטיפול בענייני משפחה לאחר אובדן. אנו פועלים בשקיפות מלאה מול הלקוח, בגובה העיניים, ומעדכנים אותו בכל התפתחות.
- •שירותי נוטריון מקיפים: כמשרד נוטריוני, אנו מאמתים את התצהירים הנדרשים כחוק במקום, ללא צורך לכתת רגליים לגורמים נוספים, ואף מספקים שירותי תרגום ואישור למסמכים מחו"ל הקשורים להליך.
סיכום
בקשה לקיום צוואה היא כלי משפטי רב עוצמה שנועד לממש את הרצון העליון של המנוח בחלוקת עמלו לאחר מותו. הליך זה מושתת על עקרונות ברורים שהותוו בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 ועל פסיקה ענפה ומורכבת של בתי המשפט בישראל.
בין אם אתם מבקשים לקיים צוואה שברשותכם, בין אם אתם חוששים כי צוואה שהוגשה לקיום הושגה במרמה, לחץ או כפייה וברצונכם להתנגד לה, ובין אם אתם מתמודדים עם אתגרים מול הרשם לענייני ירושה והאפוטרופוס הכללי – אל תישארו לבד במערכה המשפטית.
התקשרו אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני ולבחינת התיק.
משרד עו"ד ונוטריון ציון בהלול מחכה לכם ויעניק לכם ייעוץ מקצועי נטול פשרות.
טלפון ליצירת קשר: 054-7799000
